שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, בן-ציון גרינברגר, קובע (14.1.15), כי יו"ר ועד מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין, אשר אקסלרד, נתן פסק בורר תוך חריגה מסמכותו. לפיכך החליט גרינברגר לבטל את הפסק.

אקסלרד משמש מאז 1997 כבורר בין חברת הבנייה לוי רמות ייזום והשקעות לבין עמותת ז.פ, שזכתה במכרזי קרקעות ביישובים לפיד ומתן שלאורך קו התפר. לוי רמות נשכרה ב-1994 להקמת הבניינים, וכמעט מיד התגלעו חילוקי דעות המעסיקים בהם שורה של ערכאות. לוי רמות תבעה מהעמותה 18.7 מיליון שקל, וזו הגיבה בתביעה של 32 מיליון שקל.

בשנת 2000 נענה אקסלרד לבקשת ביניים של הקבלן וקבע שעל העמותה לשלם לו 9.3 מיליון שקל. ערעורה של העמותה על כך נדחה בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון, ופסק הביניים הפך לחלוט. למרות זאת, העמותה לא שילמה דבר. בשנת 2009 פנתה העמותה לאקסלרד וביקשה שידון מחדש בחיוב הביניים, בטענה שגילתה מסמכים המלמדים ששילמה לקבלן את המגיע לו. בפסק הבורר הסופי, שניתן בשנת 2013, קיבל אקסלרד את טענת העמותה וקבע שהיא אף שילמה 260,000 שקל ביתר.

לוי רמות פנתה לבית המשפט בבקשה לבטל חלק זה של הפסק, בטענה שהוא סותר פסק דין חלוט, וגרינברגר נענה לבקשתה. לדבריו, הדרך היחידה בה ניתן לבטל את פסק הביניים היא באמצעות פנייה לבית המשפט המחוזי, שכאמור אישר אותו במקור. לבורר אין כל סמכות להכניס שינוי כלשהו בפסק, אלא אם גילה שנפלה בו טעות טכנית - ולא טעות עובדתית, מזכיר גרינברגר. אקסלרד לא יכול היה לשנות בפסק הסופי את קביעותיו בפסק הביניים, קובע גרינברגר.

"התמיהה הגדולה בעיני, בכל ההליך שלפני, נעוצה בשאלה הפשוטה, על בסיס מה ניתן לסבור כי לאחר פסק דין של בית המשפט העליון, שבו נדחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ניתן בכל זאת לבוא ולהתדיין בפורום או ערכאה כלשהם, בנושא שבו קבעו בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון הוראות מפורטות לביצוע מיידי", אומר גרינברגר.

העמותה חויבה בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל. את לוי רמות ייצגו עוה"ד יוסף לוין, רוני חן וש' שרשבסקי, ואת העמותה - עוה"ד אהרון כהן, יהונתן גולן ומאיר זריהן.