בג"ץ: להיזהר מפוליטיקה בפרסי תרבות ואמנות

"ראוי להישמר ולהיזהר מאוד מפני מה שעשוי להיראות כעירוב שיקולים פוליטיים ומכלילים בהחלטות הנוגעות להענקת פרסים בתחומי תרבות ואמנות. עירוב כזה מקומו לא יכירנו במדינה דמוקרטית אשר בה חופש הביטוי בכלל וחופש הביטוי האומנותי בפרט, הוא מעקרונות היסוד של השיטה". כך אומרת (יום ד', 20.5.15) שופטת בית המשפט העליון, אסתר חיות.

הדברים נאמרו בנימוקי החלטתו של בג"ץ לדחות את העתירות נגד הענקת פרסי ישראל בתחומי הספרות והקולנוע, למרות הסערה שעוררו צעדיו של בנימין נתניהו - כאשר שימש גם כשר החינוך - ושהביאו להתפטרות חלק מחברי ועדות הפרס. ההחלטה פורסמה בלא הנימוקים בשל דחיפות העניין וכעת פורסמו הנימוקים.

חיות קובעת, כי נתניהו פעל כשורה כאשר שב ומינה את ועדות הפרס לאחר התפטרות חלק מחבריהן, ועשה זאת בהתאם להמלצות הדרג המקצועי במשרד החינוך. "בתקופת בחירות גובר משקלן של המלצות הדרג המקצועי ורק טעמים כבדי משקל יצדיקו סטייה מהמלצות אלה. טעמים כאלה לא נמצאו לשר החינוך במקרה דנן ומשכך בדין אימץ את עמדת הדרג המקצועי של משרד החינוך באשר לזהות השופטים בוועדות הפרס בתחומים נושא העתירות, כהמלצת היועץ המשפטי לממשלה", אומרת חיות.

עתירה שנייה הוגשה בטענה שהופרה חובת החיסיון על שמות השופטים והמועמדים. על כך אומרת חיות, כי נתניהו איזן כיאות בין השיקולים כאשר החליט להעניק בכל זאת את הפרסים. בין היתר היא אומרת, כי היקף הפרת החיסיון היה קטן ורוב השמות נותרו חסויים; אין תקדים לביטול הענקת הפרס, ויצירת תקדים תפגע ביוקרתו; ואין מקום לפגוע במועמדים שלא הסירו את מועמדותם.

השופטים ניל הנדל וחנן מלצר הסכימו עם חיות. את העותרים ייצגו עוה"ד חיים שטנגר אורי פנטילט, ארנון שצמן, אריאל ארליך ואביעד בקשי; את המדינה ייצג עו"ד יונתן ציון מוזס; ואת דוד גרוסמן - עוה"ד גלעד שר ואמיר קדרי.