"אסור שיהיו תנאים מוקדמים לגישור פלילי". כך אומר (יום ו', 5.6.15) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, גלעד נויטל, העוסק בתחום זה. "לא עקרוני בעיני אם הם כבר נפגשו ודיברו. יש כאלה שצריכים את השופט המגשר רק כדי לגשר על העוינות ביניהם, רק כדי לפתוח את היומן ולקבוע פגישה. שירגישו נוח לבוא אליו אפילו בעניין פעוט". הוא דיבר בכנס מחוזות לשכת עורכי הדין.

לדברי נויטל, אם הצדדים באו לאחר שדיברו ביניהם - מה טוב; אבל "בית המשפט נותן פה שירות שלא צריך להיות לו שום מחסום". הוא גם אומר לצדדים, שתמיד ביכולתם להתחרט ולחזור אליו גם אם ויתרו על הגישור, כולל בעת הדיון בתיק העיקרי.

נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, ד"ר אברהם אברהם, הוסיף, כי מספר פרקליטות הודיעו שיסכימו לגישור רק לאחר שהסניגורים ידברו איתן - אבל הייתה זו התניה צורמת, ונראה שתנאי זה אכן ירד מעל הפרק. הוא ציין, כי עד כה לא היה שופט גישורים קבוע בבית המשפט שלו, אך רמז שבכוונתו לשנות מצב זה.

פרקליטת מחוז מרכז, עו"ד רונית עמיאל, הגיבה: "צר לי להפר את התיאור הפסטורלי הזה של תהליך הגישור. יש לחצים כבדים, גם לעצם הכניסה להליך; היו מקרים שהתיק נקבע לגישור באופן כמעט אוטומטי, בלי לשאול אותנו. בתוך הגישור מופעלים לחצים על הצדדים, בדרך כלל על התביעה. בשנים האחרונות נדמה בכלל, שתכלית ההליך הפלילי הייתה סגירת התיק.

"אפשר לחשוב על הגישור כמעין פרה-רולינג ראייתי, ובאיזשהו הליך מהיר שופט מביע את עמדתו לגבי הסעיפים הפרטניים. מה שלצערי קורה הרבה מאוד, זה נקיבת מספר. אנחנו מקפידים להיפגש עם הסניגורים, וכל מספר שאנחנו נוקבים בו בשיחה איתם - הופך בגישור להיות הנקודה שממנה מורידים אותנו, וכך נפגע האינטרס הציבורי.

"זה מתחיל להיראות כמו הליך עסקי במקום משפטי, ואני מאוד מקפידה בדברי. המצב הנוכחי גורם לפיחות ומשקף פיחות במעמדם של השופטים, התובעים והסניגורים; הנאשם צריך לשמוע את הדברים מהשופט, כי התובע והסניגור לא מספיקים לו. אני מכירה מקרים שבהם הנאשם לא מסכים להצעה של השופט המגשר, ואז השופט נותן מספר נמוך יותר".

"הגישור מחויב והרבה פעמים הוא הליך פורה", הדגישה עמיאל. אולם היא סבורה, העומס הגובר וההיקף ההולך וגדל של התיקים, מביא לניסיון לסיים את התיקים - מה שגורם לפיחות בחובה לרדת לחקר האמת, ולפיחות במעמדה של מערכת המשפט כולה. עו"ד אורי קינן הגיב באומרו, כי בעיניו יש ברכה בכך שהשופט המגשר מביע עמדה ברורה בנוגע לאישומים ולעונש.

לדעת עו"ד רחל תורן, מה שקורה בבתי המשפט בתחום הפלילי אינו גישור. בגישור משתתפים כל הצדדים לסכסוך (כולל הקורבן), המגשר לא צריך להיות שופט המגיש הצעה שאי-אפשר לסרב לה, ובגישור אזרחי המטרה היא לאפשר לצדדים להמשיך לחיות ביחד - ציינה את ההבדלים. "המטרה של ההליך היא להגיע להסדרי טיעון. אני מעדיפה לעשות את אותו הדבר בחדר עם הפרקליטות ולא אצל השופט המגשר". האחרון נחוץ כאשר קיימת עוינות או כאשר מגיעים לנקודת מחלוקת עליה לא מצליחים להתגבר, סבורה תורן.