הערכה: כ-8,000 עולים מצרפת ב-2015

האנטישמיות הגואה במערב אירופה גורמת גם לגאות בגל העלייה לארץ, וכ-8,000 יהודים צפויים להגיע לארץ עד סוף שנת 2015, כך נמסר (יום ב', 8.6.15) בישיבתה הראשונה של וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.


יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה הדגיש כי "תפקידנו הוא לעודד את העלייה ובמקביל להסיר חסמים ביורוקרטיים ולמנוע נשירה וירידה חזרה, וכן להביא לפתרון בעיות הקליטה. המצוקות והדרישות שהעלו נציגי העלייה מצרפת ומברית המועצות לשעבר דורשות טיפול ובכוונתי לכנס את הוועדה בהמשך על-מנת לדון בנושאים הללו לעומק. נדון בנפרד בנושאי הדיור, היזמות, החינוך, הקצבאות והתעסוקה".

צח בן-יהודה, מומחה מטעם מרכז המידע והמחקר של הכנסת, פירט בדיון כי בעוד שבשנים 2012-2009 עלו לארץ מצרפת כ-1,500 יהודים בממוצע מדי שנה (רק כ-10% מכלל העולים) הרי שבשנת 2014 כבר זינק מספרם ל 6,547 והם מהווים עתה כשליש מהעולים לארץ. העולים מרוסיה גם הם רושמים עליה חדה במספרם ובעוד שבשנים 2012-2009 עלו מארץ זו רק כאלפיים יהודים מדי שנה, הרי שבשנת 2014 כבר הגיע מספרם ל 5,739, כ-25% מכלל העולים. נתונים אלו גבוהים מהציפייה.

שי פלבר, נציג הסוכנות היהודית, העריך כי תהיה עלייה נוספת של כ-25% במספר העולים מצרפת בשנת 2015. "להערכתנו עד סוף השנה מעל 7500 יהודים יעלו מצרפת, ובנוסף כ 14,000 תיקי עלייה פתוחים של יהודים מארץ זו. לפני ניסיוננו כ65% ומעלה מפותחי התיקים - גם עולים בפועל". פלבר סיפר כי מחודש ינואר עד מאי 2015 עלו דרך הסוכנות היהודית 1363 איש (לא כולל מי שעלה עצמאית). נכון לעכשיו, הוזמנו 3168 מקומות טיסה לעולים לחודשים יוני-יולי-אוגוסט, כך שניתן לציין מספר ודאי של 4,531 עולים בתקופה שבין ינואר לאוגוסט השנה (מול 3,554 בתקופה המקבילה בשנת 2014 - דהיינו גידול של 27.5%). בחודשים ינואר-אפריל 2015 עלו 2,582 יהודים מרוסיה, גידול של 142% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה.

אולם מאיר חביב, חבר האסיפה הלאומית הצרפתית, הזהיר בדיון כי "יש בעיה קשה בהכרה ברישיונות העסק של העולים מצרפת, בעיקר הרופאים, ומתן האפשרות להם לעבודה בארץ בתחום התמחותם. עידוד עלייה הוא בראש ובראשונה הסרת החסם הזה. אנחנו עתה בחודש יוני כשעיקר העלייה לארץ היא בחודש ספטמבר ולכן יש להזדרז".

ראש אגף מדיניות תכנון ומחקר הקליטה, אופיר להב, הוסיף כי "על משרד העלייה והקליטה הוטלה משימת גיבושה של התוכנית לעולי צרפת, בלגיה ורוסיה והעברתה לממשלה. למרות ההתראה הקצרה לכך, המשרד גיבש את מיטב האנשים הרלוונטיים, וערך מספר מפגשים מעמיקים בנושא בשיתוף פעולה עם עמותות, ארגונים, עובדי הקליטה ברשויות המקומיות והסוכנות היהודית, יחד עם מספר משרדי ממשלה המשיקים לפעילות הקליטה כמו חינוך, כלכלה, רווחה ובריאות. המטרה המרכזית של המשרד היא, לפעול באפקטיביות על-מנת להצליח לתת את הטיפול ההולם לסוגיה ולקבל את העולים שעתידים להגיע אלינו בחודשי הקיץ הקרובים גם בזמן בו טרם אושר תקציב המדינה".

לדברי להב, התקציב שאושר לאחר הערות היועץ המשפטי לממשלה ומשרד האוצר בעת ממשלת מעבר, היה 177.3 מיליון ש"ח והוא חולק בין חמשת משרדי הממשלה הרלוונטיים.

משה פרייזלר, נציג ההסתדרות הציונית, הדגיש כי "אנו לא ממתינים שיהודים יגיעו אלינו, אלא פונים ליהודים בכל קהילה ומציעים להם לחשוב גם על האפשרות של ישראל. אנחנו מקימים גם 'גרעיני עליה' ורק בצרפת יש לנו כעשרים קבוצות כאלו, המשמשים קבוצות תמיכה סיוע ועידוד, ובהמשך גם קליטה קהילתית בארץ".

אבי זאנה, עמותת עמ"י, ארגון של עולים מצרפת, הזהיר כי רוב העולים מארץ זו, אינם יודעים כיצד לפנות בבקשת עזרה למשרדי הממשלה בבעיות כטיפול במתבגרים, מועדונים לקשישים, סיוע בלימודי השפה, סיוע למשפחות מעוטות-יכולת ועוד, וקרא לקדם מעורבותן של עמותות בקרב העולים. אלן מזוז, מהלובי הצרפתי בארץ אמרה כי כמות היורדים מהארץ, מבין העולים מצרפת, מלמדת שיש בעיה בקליטה. "לא כולם בעלי יכולת כלכלית וסל הקליטה המוצע להם מגוחך, מציאת תעסוקה קשה מאוד ויש ללוות בפתיחת תיק במס הכנסה, במרכז טיפוח יזמות ועוד", ואילו לדברי יעל דוד טואטי "יותר משליש מהעולים מצרפת הם גימלאים. הם אינם מחפשים להיכנס למעגל העבודה, אך גם להם צריך לסייע, כיוון שהפער בין היורו לשקל מפחיתה כ 20% מרמת החיים שלהם".

מנכ"ל מט"י נתניה, צבי רובינשטיין, הדגיש את החשיבות רבה ליזמות עסקית פרטית בקליטת העולים. לדבריו, "יש סיכונים כלכליים ביציאה לדרך עצמאית, ולכן חשובים כל-כך ההכוונה והייעוץ. יש לנו יועצים דוברי רוסית וצרפתית והביקוש הוא אדיר".

לדברי מאיה שריר, מנהלת קליטת תלמידים עולים במשרד החינוך, המשרד מעניק סיוע ברכישת השפה העברית, מאפשרים לערוך בחינות בגרות ברוסית, אמהרית וצרפתית, מסייעים למורים-עולים לקבל עבודה בתחום, מעמיקים את הקשר בין מוסדות החינוך לתלמידים ולמשפחותיהם והכרת תרבויות משפחות העולים למחנכים ועוד. "אנחנו עוקבים שאכן כל תלמיד-עולה מקבל את כל שעות לימוד עברית הם הוא זכאי מדי שבוע. אין בשעות אלו די ואנו משתדלים לסייע גם בהנחיית הורים ובסיוע בהכנת שיעורי בית". אולם את דבריה תקף יואל חדד, מנהל מחלקת העלייה בעיריית טבריה שטען כי "אין קשר בין נתוני משרד החינוך לבין המציאות בשטח. אני צריך לתגבר ממשאבי העירייה את לימודי העברית".

שרת הקליטה לשעבר, ח"כ סופה לנדבר (ישראל ביתנו), ציינה כי בתקופת כהונתה החליטה ממשלת ישראל לעודד את העלייה מצרפת, רוסיה ובלגיה. "לכל עולה - ולא רק ממדינות אלו - מגיע שטיח אדום וקליטה נוחה ונעימה. 500 שעות ברוטו ללימודי עברית אינן מספיקים ויש להגדיל כמות זו, ולהכשיר את העולה למציאת עבודה בארץ. גם ההמתנה למציאת מקום באולפנים, ארוכה מדי - ויש לקצרה".

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) הוסיפה כי "בעיית העולים העניים היא קשה, מדובר בעוני מחפיר בעיקר מבוגרים הנאלצים לבחור בין אוכל לתרופות. מקצבת הזקנה העלובה לא ניתן להתקיים, ויש לפעול להגדלתה", ואילו אברהם שרנופולסקי, פעיל לזכויות גימלאים-עולים הזהיר אף הוא מקצבאות נמוכות מהביטוח הלאומי, ומסיוע נמוך בשכר דירה.