"שלדעתי גרמניה חייבת להתייצב בחזית המאבק ב BDS ובחרמות. עמידת גרמניה לצדנו בעת הזו - בכל מובן - חשובה מאוד לישראל, וחשובה מאוד לשילוב זרועות של העולם הדמוקרטי מול האויב המשותף של כולנו" - כך אמר (יום ד', 24.6.15) יו"ר הכנסת, יולי יואל אדלשטיין לנשיא הבונדסטאג הגרמני, פרופ' נורברט לאמרט, המבקר בישראל לרגל ציון 50 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל וגרמניה.
לדברי אדלשטיין "גם בגרמניה עצמה נשמעים היום קולות, בעיקר בקרב הדור הצעיר, הגורסים כי למרות מחויבותה לשימור זיכרון השואה, אין הדבר מחייב תמיכה בישראל, מדינת הלאום של העם היהודי. לכן, אדוני, לעמידתך פה היום ולנאום שתישא בפנינו - יש חשיבות יתרה גם לציבור בישראל וגם לאזרחי גרמניה ואף מחוצה לה. לקחי השואה אינם רק אוניברסליים, אלא גם פרטיקולריים, ונוגעים ישירות לישראל ולעם היהודי."
אדלשטיין התייחס בנאומו גם למשא-ומתן עם אירן בנושא הגרעין והזהיר כי יום לאחר המשא-ומתן עם אירן- עלול להיות יום אחד מאוחר מדי.
לישראל הזכות לחיות כמו שכנותיה בגבולות בינ"ל"
בתום הפגישה בין נשיא הבונדסטאג ויו"ר הכנסת התקיים בטרקלין שאגאל טקס חתימה על הסכם למפגשים שנתיים בין הכנסת לבונדסטאג.
נשיא הבונדסטאג פרופ' נורברט למארט: "זהו רגע מרגש לכולנו שבו אנחנו מציינים יובל ליחסים וחותמים על הסכם לשיתוף פעולה בין הפרלמנטים. אנחנו מעריכים מאוד את התפתחות מערכת היחסים בין הבונדסטאג לכנסת ואנחנו מרגישים שאין מדינה אחרת שצריך לדאוג לה יותר ממדינת ישראל. האינטנסיביות של יחסי הידידות בין שתי מדינותינו מגלמת נס היסטורי. נס זה התחולל בעיקר תודות ליכולת ההכרעה של שני מנהיגים ותיקים ובעלי ניסיון, קונרד אדנאואר ודוד בן-גוריון, תודות לצמד גורלי זה בהיסטוריה של שתי המדינות.
יו"ר הבונדסטאג התייחס לאנטישמיות באירופה ואמר: "אנו מכירים תודה במיוחד על כך, שלאחר העבר הטראומטי בעקבות הדיקטטורה הנאצית והשואה יכולים יהודים לבסס שוב את חייהם בגרמניה. זוהי הצהרת האמון הנאה ביותר שניתנה לדמוקרטיה הגרמנית השנייה. על כן מבישה עוד יותר העובדה שישנן עדיין התפרצויות אנטישמיות בכל רחבי אירופה ועלינו להיאבק בהן בנחרצות. משום כך בכוונתנו לארגן בשנה הבאה בברלין וועידה בין-פרלמנטרית משותפת למאבק באנטישמיות (ICCA), וזאת מכיוון שידוע לנו כי בשום מקום אחר בעולם לא היו לאנטישמיות השלכות איומות יותר מאשר בגרמניה. אני חוזר שוב על מה שאמרתי במליאת הבונדסטג הגרמני פעמים רבות: אין להרכין ראש כנגד האנטישמיות וכלל לא חשוב היכן היא מתפרצת. בגרמניה האנטישמיות הינה דבר בלתי נסבל."
לאחר מיכן אבר לאמרט לדבר על הנושא המדיני ועל המשא-ומתן עם הפלשתינים: "חילוקי דעות אינם, בין היתר, עניינו של הפרלמנט בלבד על מחנותיו וסיעותיו הפוליטיים השונים. הם מתעוררים גם בין בתי פרלמנט שונים. לא רק ההתמודדות עם חילוקי דעות אלה מרכיבים את הצביון של שותפות אמיתית, אלא גם ההכרה בהם ויישובם בצורה פתוחה וכנה. ביקורת הינה פעולה לגיטימית ולפעמים אין לוותר עליה - גם ודווקא בין ידידים.
רבע מאה לאחר נפילת מסך הברזל איבדו הגבולות באירופה ובתוך
האיחוד האירופי את משמעותם באופן ניכר. זה לא קורה כך בכל מקום. מסיבה זו אנו מבינים את הדאגה בישראל, שעדיין אין לה גבולות קבועים. אנו בטוחים כי: לישראל יש את אותה הזכות לחיות כמו שכנותיה בגבולות בינלאומיים מוכרים, כשהיא נטולת פחדים, טרור ואלימות. באותה מידה אין אנו מתעלמים מזה, שבד בבד לישראל יש גם אחריות על המצב בשטחים הפלשתינים. דיון חיוני בסוגיה זו חייב להתנהל בראש ובראשונה כאן בישראל, והוא אכן מתנהל במסגרת דיונים, לעיתים בלהט, אך תמיד באופן דמוקרטי, בחברה ובמיוחד כאן בכנסת".
