עתירה לחשיפת מידע בנוגע לחיפושי הנפט והגז

התנועה לחופש המידע ועמותת צלול טוענות כי זכות הציבור לדעת כי מתקיימות הוראות החוק וההנחיות וכי בעלי זכויות הנפט הנהנים מתגליות ומהפקת נפט מעמידים ערבויות ופוליסות ביטוח ראויות ומספקות לכל מקרה של תאונה או אסון כתוצאה מהחיפושים או במהלך ההפקה.

הטענה מועלית במסגרת עתירה מנהלית לפי חוק חופש המידע שהוגשה על-ידי התנועה לחופש המידע ועמותת צלול כנגד משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים למסור לידיהן מידע לגבי פוליסות הביטוח שהגישו בעלי זכויות הנפט אל הממונה על הנפט והעתקי הפוליסות עצמן, ובנוסף את כל המידע הנוגע לערבויות הנזקים שהופקדו על-ידי החברות המחפשות.

בעתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים באמצעות עוה"ד אביתר קנולר, רונה זמשטייגמן ורחלי אדרי נאמר כי התברר שבמשך שנים ארוכות הוזנח האינטרס הציבורי המחייב הפקדת ביטחונות על-ידי בעלי זכויות הנפט, וכי קודמו ובוצעו קידוחים ללא מתן בטחונות כלל או ללא מתן בטחונות מספקים.

רק בחודש פברואר 2014 לאחר פניות רבות של ארגונים סביבתיים, דוח מבקר המדינה, ופעילות ציבורית עיקשת בנושא, גיבש משרד התשתיות הלאומיות הנחיות למתן בטחונות בקשר עם זכויות הנפט (ערבויות ופוליסות ביטוח).


לדברי העותרות זכות הציבור לדעת כי משאבי הטבע השייכים לו נשמרים ומובטחים כראוי וכנדרש, ואולם משרד התשתיות הלאומיות נקט בהתנהלות מקוממת אשר תחילתה בגרירת רגליים והתחמקות, וסופה בסירוב מוחלט וגורף להיענות לחלק מן המבוקש. המשרד ביסס את החלטתו שלא למסור את המידע ביחס לפוליסות הביטוח על שמירת הסודיות של בעלי זכויות הנפט וכל זאת על-מנת להימנע ממתן המידע המבוקש מסיבות לא ברורות. לדברי העותרות ולא ניתן לתמוה שמא מאחורי הסירוב המוחלט עומדת דווקא הסיבה לפיה לא ניתנו פוליסת ביטוח מספקות.

בנוסף נימק משרד התשתיות את סירובו בכך שגילוי של מידע בעל אופי מסחרי עלול לפגוע פגיעה ממשית בערכו של המידע או באינטרס כלכלי של צד שלישי. זאת נאמר בעתירה מבלי שהמשרד פירט איזה אינטרס עלול להיפגע פגיעה ממשית, ומה הקשר הסיבתי בין גילוי המידע לבין הנזק הנטען והמוכחש העלול להיגרם.

לטענת העותרות משרד התשתיות מעדיף באופן שגוי אינטרס כלכלי נטען של בעלי זכויות הנפט וחברות ביטוח אשר ממילא אף אינטרס שלהן לא ייפגע מגילוי המידע, על פני האינטרס הציבורי הרחב אותו הוא אמור לשרת.