גישה לים המלח תניב לרש"פ כמיליארד דולר בשנה

כלכלת הרשות הפלשתינית תרוויח 2.2 מיליארד דולר ותגדל ב-23% אם הרש"פ תקבל גישה לפעילות כלכלית בשטחי C בגדה המערבית, ותרוויח 1.044 מיליארד דולר בשנה אם יזמים פלשתיניים יקבלו גישה לחופי ים המלח שנמצאים בשטח C. כך עולה (יום ב', 29.6.15) מנתוני הבנק העולמי על הכלכלה הפלשתינית ושטחי c.

לפי הנתונים המרוכזים בסרטון הסברה חדש שהופק על-ידי הבנק העולמי, כיום פועלות במרבצי המינרלים היקרים של ים המלח רק חברות ישראליות וירדניות, ולעסקים פלשתינים אין אפשרות לעשות זאת. דוח הבנק העולמי קובע שאם עסקים פלשתינים היו יכולים להפיק מינרלים מים המלח, הם היו מגדילים את התמ"ג הפלשתיני ב-918 מיליון דולר - תוספת של 9% לתמ"ג הפלשתיני ביחס לזה של שנת 2011. בנוסף, חברות פלשתיניות היו יכולות לפתוח בתי מלון ואתרי נופש על שישה קילומטרים לפחות מחופי ים המלח שבשטחי C. בבנק העולמי מעריכים שתעשיית המלונאות הפלשתינית הייתה מוסיפה לכלכלה הפלשתינית בתסריט כזה 126 מיליון דולר נוספים.

עוד קובע הדוח כי אם חקלאים פלשתינים היו מקבלים גישה לקרקעות ולמקורות המים שבשטח C - שמהווים את רוב הקרקעות ומקורות המים בגדה המערבית - הם היו יכולים להוסיף לכלכלה הפלשתינית 704 מיליון דולר בשנה - תוספת של 7% לתמ"ג הפלשתיני ביחס ל-2011.

במידה וחברות פלשתיניות היו יכולות לכרות אבן ממחצבות בשטח C - שמהוות את רוב המחצבות בגדה - תעשיית הכרייה והחציבה הפלשתינית היית מוכפלת ומוסיפה לכלכלה הפלשתינית 241 מיליון דולר. ענף הכרייה והחציבה הוא ענף הייצוא הגדול ביותר של הרשות, ולפי דיווחי הבנק העולמי, הוא נמצא כיום במשבר בשל אי-יכולתו לפתוח מחצבות חדשות.

עוד מעריכים בבנק העולמי כי אם יזמי נדל"ן פלשתיניים היו יכולים לבנות בשטח C, מחירי הדיור ברשות היו יורדים בכ-24%, מה שהיה מגדיל את הביקוש לבתים חדשים ומגדיל את הפעילות בענף הנדל"ן באופן שהיה מוסיף לכלכלה הפלשתינית 239 מיליון דולר נוספים.

גישה לשטח C הייתה מאפשרת לחברות טלקום פלשתיניות לבנות רשת G3 יעילה, שהן מתקשות לבנות כיום. שדרות תשתיות הטלקום הפלשתיניות היה מוסיף לכלכלה הפלשתינית 48 מיליון דולר.

בבנק העולמי מעריכים כי הגדלת הפעילות הכלכלית והתמ"ג, ביחד עם רפורמות בניהול הרשות עשויות להגדיל את התמ"ג הפלשתיני בכ-35%, לצמצם את חובות הרשות בכ-50%, להקטין את היקף האבטלה והעוני ולהעלות את רמת החיים של תושבי הרשות.
שטחי הגדה המערבית מחולקים מאז הסכמי אוסלו לשלושה חלקים: שטח A, שכולל את הערים הגדולות ונמצא בשליטה מלאה של הרשות הפלשתינית; שטח B, שכולל עיירות וכפרים ונמצא בשליטה ביטחונית של ישראל וניהול אזרחי של הרש"פ; ושטח C, שכולל 61% מהגדה המערבית ומורכב מכפרים פלשתיניים קטנים, התנחלויות ישראליות ושטחים פתוחים ונמצא בשליטה ישראלית. לפלשתינים מהרש"פ אין גישה לשטח C ללא תהליך יקר וארוך של קבלת אישורים, למרות שהסכמי אוסלו קבעו כי הוא אמור לעבור לשליטה פלשתינית עד שנת 1997. הנתונים הכלכליים נאספו ע"י בנק העולמי, שבדק מה יקרה לכלכלה הפלשתינית במידה והפלשתינים יקבלו גישה לשטחי C ויוכלו לבצע שם פעילות כלכלית.