גפני: הרגולציה תבריח את המשקיעים

"אנחנו מרבים ברגולציה עד שמשקיעים בורחים מפה. חייבים לפתח את לוויתן" - כך אמר (יום ה', 2.7.15) ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים בכנסת, בנאומו שפתח את כנס איגוד החברות הציבוריות בשיתוף BDO זיו האפט וגולדפרב זליגמן.

לדברי גפני, "הכנסת הופכת להיות יותר ויותר חברתית, אפילו נתניהו הופך להיות חברתי, שזה באמת המשיח הגיע. כשמדברים על חברתי, מתחילים לחשוב רק רגע, מזה שנתנו את אוצרות הטבע לקבוצה קטנה? בשעה שנמצאים אנשים בשכונת הארגזים.. ואנחנו מתחילים לחשוב, הגז זה שלנו, של אזרחי המדינה.

"נושא הגז הוא אחד המקרים הבודדים שהלכתי עליהם לבג"ץ, לא נתתי לגעת במיסים שהם צריכים לשלם, זה משאב שלנו, זה שחברות הגז צריכות להרוויח זה בסדר, הפרופורציה צריכה להיות מתאימה לכסף שמפיקים. אני סבור שצריך להשאיר את הגז כאן, אני אומר לחברים שלי, צריך להקשיב לברוורמן כשהוא אומר שצריך לפתח את המאגר ולא לבטל אותו, לי אין אינטרסים לא כספיים, האינטרנט שלי הוא טובת הציבור", הוסיף.

בעניין הרגולציה, אמר יו"ר גפני כי "בישראל יש שלושה סוגי רגולציה, המפקח על הבנקים שדואג לשמור על יציבות הבנקים, הממונה על שוק ההון הוא לשמור על גילוי נאות והממונה על ההגבלים העסקיים, התפקיד שלו שתהיה תחרות, התחרות זה לא היעד, היעד זה שהמשק יפרח. האם לא צריך לאחד את הרגולטורים האלה? האם אני צריך לעמוד מול שלושתם או מול אחד שיראה גם את טובת ההגבלים העסקיים גם את הביטוח גם את הבנקים וגם את הטובה שלי, של הציבור".

יו"ר איגוד החברות הציבוריות, דני גולדשטיין, אמר בכנס כי "על-מנת להוכיח נקודה פופוליסטית התקשורת מעוותת נתונים ויוצרת את התחושה שכולנו פועלים אך ורק למען דבר אחד וזה להבנות ולהתעשר על חשבון הציבור. לדוגמא: כשמתן חודרוב מדבר על הכסף שהולך לכיס של תשובה, למה איש לא עושה את החשבון הגז - זה לא תשובה, אלא 10 סנט מתוך ה-5 דולר של הגז, זה תשובה, כל השאר הולך לציבור.

"רגולטור יוצא מתוך הנחה שמה שחשוב זה תחרות, מי אמר שתחרות היא חשובה? התוצאה של התחרות היא חשובה. אנחנו לא חיים בשביל שתהיה תחרות, אנחנו יוצרים תחרות בכדי שהחיים שלנו יהיו יותר טובים. יש סדרי עדיפויות גילוי נאות הוא נושא שיש לו חשיבות רבה אך הוא לא עולה על כל דבר אחר. הגיע הזמן שבנושא הרגולציה יתחילו לחשוב על דברים בצורה שונה, לעשות ריסטרט להתחיל מאפס לברר בהזדמנות חגיגית מה העולם בחוץ חושב על הרגולציה, החשוב ביותר לחיינו השוטפים, אף פעם לא נעשה הקמת ועדה שתבחן מה צריך. הבעיה היא שמי שמחליט על החוקים לא מערב את הציבור, אולי אחת ולתמיד נחשוב מה אנחנו צריכים היום בשנת 2015 ולא מה שהיו צריכים בשנת 1978", הוסיף גולדשטיין.

יו"ר רשות לניירות ערך, פרופ’ שמואל האוזר, טען בדבריו כי "יש אווירה אנטי עסקית בישראל". האוזר ציין כי "למרות השיפור בהיקפי המסחר בבורסה, הפוטנציאל של הבורסה רחוק ממימוש. ב-5 השנים האחרונות 160 חברות נמחקו ממסחר. מספר החברות שגייסו הון לראשונה בבורסה בת"א נמוך בשנים האחרונות, עשרות חברות טכנולוגיה גייסו הון בבורסות בחו"ל ואינן שוקלות רישום בבורסה בת"א.

"הנתונים הללו מדאיגים. בטווח הארוך, פירושן שחברות יצרניות יגייסו הון בחו"ל וחלק גדול מהן אף יעדיף להעתיק את פעילותן לחו"ל ולפגוע בכך בתעסוקה ובצמיחה עתידית של המשק הישראלי. כשאנחנו מסתכלים קדימה, אחת המשימות המרכזיות שניצבת נגד עינינו הן הגברת אמון הציבור. המשימה המרכזית העומדת לנגד עינינו היא לשנות את האווירה האנטי-עסקית ולהסיר חסמים שיאפשרו את התנאים לתיעול כספי המשקיעים להשקעות יצרניות מוטי תעסוקה וצמיחה. חובתנו כרגולטורים לסלק מכשולים ולאפשר את התנאים למשק מוטה צמיחה תוך שמירת עניינו של הציבור. המגמות ברגולציה בשנים האחרונות בישראל אינן שונות מאלה בעולם.

"בישראל, ובעולם, השינויים ברגולציה נובעים מפעילות עסקית של חלק מחברות הציבוריות שאינה משרתת בהכרח את כלל בעלי המניות. אינה משרתת במיוחד את בעלי מניות המיעוט. זה בא לידי ביטוי בשכר מוגזם שאינו קשור לתוצאות העסקיות של החברה, בדיבידנדים מוגזמים שאינם נובעים מרווחים כלכליים אמיתיים, בעסקות עם בעלי ענין שאינן לטובת כלל בעלי המניות, ועוד. אני מסכים שרוב החברות אינן כאלה. אבל דווקא בשל כך, אנחנו פועלים להקל ברגולציה מבלי לפגוע בהגנה על המשקיע", סיכם יו"ר רשות ני"ע.