בג"ץ אישר הגבלת שכ"ט בטיפול בניצולי שואה

בג"ץ דחה (יום ה', 9.7.15) ארבע עתירות נגד החוק המגביל את הסכום שישולם לעורכי דין ולאחרים תמורת טיפול בתביעות של ניצולי שואה יוצאי לוב ושל מי שמקבלים פיצוי מממשלת גרמניה על עבודות כפייה בגטאות.

היוזמה לחקיקת התיקון באה בעקבות שינויים הן בישראל והן בגרמניה, אשר הקלו על הגשת התביעות בידי שתי קבוצות ניצולים אלו, והוא אושר בידי הכנסת בדצמבר שעבר. נקבע בו, כי התשלום יהיה לפי היקף העבודה וינוע בין 473 שקל ל-5,960 שקל, ובאופן יוצא דופן הוא גם מחייב להחזיר כספים שנגבו בעבר ועולים על סכומים אלו. העותרים, בעיקר עורכי דין וארגונים המייצגים ניצולים, טענו שהתיקון פוגע בזכויותיהם לפי חוק יסוד חופש העיסוק.

השופט נעם סולברג אומר כי שורה של נימוקים מובילים לדחיית העתירות. העיקרי שבהם הוא, שהתמורה בגין העיסוק אינה חלק מליבת זכות היסוד לחופש העיסוק - וזו לא נשללה מן העותרים. הוא מסכים עם עמדת המדינה, לפיה היכולת לגבות תשלום מופרז אינה חלק מזכות היסוד לעיסוק, ומדגיש את החשיבות שבמניעת ניצולם של ניצולי שואה באים בימים.

סולברג אומר: "גביית שכר טירחה מופרז, אף אם חוקית היא, לעולם אינה צודקת - קל וחומר בנידון דידן. ניתן אל ליבנו, כי התגמולים בהם עסקינן נועדו לפצות את הניצולים בגין אותן רעות רבות וצרות אשר מצאום בימי המלחמה הקשים, פיצוי שאין בו ולוּ מעט מזעיר כדי לכפר ולהקל על סבלם הרב. לדאבון הלב, תחת אשר ינהגו בהם ביתר הגינות וביתר חמלה, היו מי שראו לנצל ניצוֹלים וביקשו להתעשר על חשבונם. לכך אמר המחוקק - לא עוד".

ביחס לרטרואקטיביות ולחובת החזרת הכספים אומר סולברג, כי זו אכן חריגה - אך בלעדיה יהפוך התיקון לאות מתה, שכן הרוב המכריע של הניצולים בהם מדובר כבר חתמו על ייפויי כוח והסכמי שכר טירחה. עוד מזכיר סולברג, כי גם בעבר הגביל החוק את שכר הטרחה בגין ייצוג הניצולים. הוא גם דוחה את אזהרת העותרים, לפיה הגבלת השכר תביא לכך שלא יימצא מי שיסכים לטפל בניצולים, באומרו שעדיין נותרו להם תמריצים כלכליים משמעותיים.

לסיכום אומר סולברג: "התיקון, תכליתו - ראויה, אמצעיו -
מידתיים. המטפלים בתביעות, יש שכר לפעולתם, ובידם להמשיך ולהתפרנס בכבוד בהתאם למדרגות הקבועות בתיקון, איש איש על עבודתו וכפי עמלוֹ". הנשיאה מרים נאור והשופט חנן מלצר הסכימו עם סולברג.

את העותרים ייצגו עוה"ד אילן בומבך, יריב רונן, דוד ידיד, דורון עצמון, יעקב יעקובוביץ, ישראל פדר ועמרם דואני. את הכנסת ייצג עו"ד גור בליי. את המדינה ייצגה עו"ד חני אופק, ואת הקליניקה לסיוע לניצולים באוניברסיטת תל אביב - עו"ד יעל עבסי-אהרוני.