רשות מקומית רשאית לדרוש ארנונה מבעליה של דירה שפוצלה, ואינה מחויבת לדרוש אותה מהדיירים. כך קובע (יום ב', 13.7.15) המשנה לנשיאת בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין.
רובינשטיין מזכיר, כי החוק מאפשר לגבות את הארנונה הן מהמשכיר והן מהשוכר, וכי הפסיקה קבעה שככלל יש לגבותה מן השוכר. אולם המצב שונה כאשר מדובר בפיצול בלתי חוקי, שכן אין להשלים עם מצב בו חוטא ייצא נשכר. כמו-כן, קיימת הצדקה משמעותית ל"גישה העקרונית שלא ליתן הכרה חוקית מניה
וביה לפיצול הדירה שנעשה שלא כדין".
"אפשרות אחת בכגון דא, כבענייננו, היא שהרשות לא תחויב לטרוח ולחזר אחר השוכרים והארנונה תוטל על המשכיר, אשר יוכל לתבוע את השוכרים על-פי חוזה שביניהם בלא שניטע מסמרות", אומר רובינשטיין.
"אפשרות אחרת היא, במקרים מתאימים, הטלת חובת התשלום על השוכרים - המחזיקים בפועל - ביחד ולחוד. דרך זו מאפשרת את הטלת חובת התשלום על המחזיקים בנכס בפועל - מבלי להכיר משפטית בפיצול הנכס. יש להניח עם זאת, שדבר זה לא יהא פשוט מבחינת הגבייה, שהרי כל אחד מן השוכרים יטען כי יש לחייבו למירב במה שהחזיק ותו לא, וצפוי ריבוי התדיינויות; לכן ככל הנראה מעשית יותר הטלת התשלום על המשכיר, ומכל מקום אין בה דופי בדין".
הדברים נאמרו בהחלטתו של רובינשטיין לדחות את בקשתם של משה ומלכה עידן, בעלי דירות במודיעין עילית, לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר חייב אותם לשלם ארנונה תמורת דירה שפיצלו והשכירו. את עידן ייצג עו"ד יעקב ארדיטי.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
