מן הראוי שפקידי שומה יתעדו דיונים עם נישומים ומייצגיהם, בדומה לתיעוד עדויות בידי המשטרה. כך סבורה (יום ג', 14.7.15) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר
מיכל אגמון-גונן.
אגמון-גונן אומרת: "יש לקבוע חובה, ולו בנוהל פנימי, לרשום פרוטוקול בדיוני שומה ולו של עיקרי הדברים. יש להציג רישום זה לפני מי שהיה נוכח בדיון, כדי שיוכל לאשר או להעיר הערות, ויש לתת בידו העתק. רק כך ניתן יהיה לבחון את שהתנהל בדיוני השומה בידי מי שלא היה נוכח בהם.
"כך למשל אם, לצורך הדוגמה, יתחלפו מייצגים. המערער אינו נוכח בדיוני השומה, כיצד יידע מה התנהל באותו דיון?! כיצד יידעו עורכי הדין המייצגים את המערער בערעור מה היה בדיוני השומה, אם נשכרו על ידו לאחר מכן?! המדינה טוענת כי על בית המשפט לבחון את שיקול דעתן של רשויות המס. לעיתים, מדובר בשיקולים משפטיים בעיקרם, אך כשמדובר בטענות עובדתיות, כיצד ניתן יהיה לבחון את שיקול הדעת, אם לא ניתן לדעת מה טען הנישום, מהן הטענות שנלקחו בחשבון על-ידי רשויות המס?!".
הדברים נאמרו אגב קבלת ערעורו של פרופ'
גד קרן, מבכירי הקרדיולוגים בישראל, על מיסוי אופציות שקיבל בעשור הקודם מחברת התרופות תרו כהכנסת עבודה החייבת במס שולי מלא. אגמון-גונן קבעה, כי האופציות הן הכנסה פירותית והרווח מהן הוא רווח הון החייב במס מופחת. קרן היה דירקטור בחברת תרו בשנים 2010-1991, והוא דיווח בשנת 2003 על רווח הון של 1.2 מיליון שקל ממימוש האופציות. פקיד שומה גוש-דן טען, שעליו לשלם מס על הכנסת עבודה בסך 3.2 מיליון שקל.
עסק בניהול, לא ברפואה
טענתו העיקרית של פקיד השומה הייתה, כי קרן היה דירקטור מקצועי, שכן מומחיותו הרפואית באה לידי ביטוי במילוי תפקיד זה. פקיד השומה גם הצביע על תפקידו של קרן כדירקטור במספר חברות הזנק בתחום הרפואי, כראיה לכך שבמסגרת תפקידו כדירקטור הוא מפעיל את מיומנותו כרופא. לפיכך, נטען, קרן היה עובד של תרו והאופציות שקיבל ממנה היו שכר עבודה.
אגמון-גונן דוחה גישה זו וקובעת, כי "דירקטור מקצועי" הוא מי שזהו עיקר עיסוקו ומקור פרנסתו. היא אומרת: "ניתן למנות מאפיינים כלליים לדירקטור מקצועי. כך נראה דירקטור מקצועי במנהלי עסקים, המכהנים במספר דירקטוריונים או תפקידי ניהול אחרים; כן ניתן לראות דירקטור מקצועי בבעל שליטה המכהן במקביל גם כדירקטור באותה חברה או באותו אשכול חברות; עוד נראה כדירקטור מקצועי מי שהינו בעל מנגנון עסקי של מתן שירותי ניהול או אספקת שירותי דירקטורים לעסקים".
לדעת אגמון-גונן, גם עורכי דין ורואי חשבון המכהנים כדירקטורים לצד עיסוקם במשלח ידם, הם דירקטורים מקצועיים - כאשר הם מוגדרים בידי החברה כ"דירקטורים בעלי כשירות מקצועית" כנדרש בחוק החברות. והיא מוסיפה: "גם כאשר מדובר בחברת הזנק בה הרעיון או הפיתוח נשענים על היכולת המקצועית של דירקטור, בהחלט ייתכן כי ניתן לראות בו דירקטור מקצועי".
לא זה היה המצב בעניינו של קרן, קובעת אגמון-גונן. תפקידו כדירקטור בתרו היה בתחום הניהולי והוא לא השתמש במסגרתו בידע הרפואי שלו. גם עיסוקיו המקצועיים והציבוריים הנרחבים של קרן כרופא, מציינת אגמון-גונן, תומכים בכך שכהונתו בתרו לא הייתה חלק מעיסוקו המקצועי. המדינה חויבה לשלם לקרן הוצאות בסך 50,000 שקל. את קרן ייצג עו"ד
ליאור פיק, ואת פקיד השומה - עו"ד קרן יזדי-סופר.