מרחב דוד במשטרת ישראל, האחראי לשמירת הסדר הציבורי בהר-הבית, מתעלם מדגלים של ארגוני טרור כחמאס ודאעש שמתנוססים באופן גלוי ברחבת ההר והציב שלט שמיועד לעולים היהודים להר-הבית הקובע כי הכנסת דגלים - דגלי ישראל - אל ההר היא פעילות מחאתית-הפגנתית אסורה על ההר.

"הנך נכנס למקום קדוש - הר-הבית, לפיכך עליך להתנהג בצורה שלא תפגע בקדושת המקום, ולשמור על הביטחון והסדר הנדרשים על-פי החוק", נכתב בשלט שהציבה המשטרה. ואלה הכללים שעמם נדרשים להתמודד יהודים שעולים להר-הבית:

• "הכניסה למתחם הר-הבית מותנית בבידוק" - בידוק זה נעשה באופן קפדני ביותר ביחס ליהודים שומרי מסורת, בעלי חזות דתית, תוך אפלייתם מהעולים האחרים להר-הבית.

• "יש להישמע להוראות השוטרים בהר-הבית ולפעול בהתאם להנחיותיהם בכל עניין" - קרי, גם כאשר הם מצווים עליך להימנע ממילמול תפילה תוך פגיעה שרירותית בזכות חוקתית יסודית לחופש הפולחן.

• "אסורה כניסה עם נשק חם/קר או עם כלי תקיפה/הגנה אחרים" - סעיף מובן למדי, אם כי - מן הניסיון הממושך ניתן לראות שהיהודים העולים להר-הבית בשנים האחרונות מקפידים להימנע מפעולות אלימות כלפי מוסלמים. עד היום - הצד שהעלה להר-הבית כלי נשק וכלי תקיפה הם המוסלמים.

• "אסורה כל פעילות הפגנתית/מחאתית בשטח הר-הבית וכן אסורה הכנסת שלטים/דגלים או חפצים אחרים המשמשים לפעילות הפגנתית/מחאתית" - כן, כן. אליבא דמשטרת ישראל, דגלי ישראל אינם סמל לאומי אלא אוביקט מחאתי/הפגנתי.

• "אסורה פעילות דתית/פולחנית בעלת סממנים חיצוניים גלויים" - כמובן, בתנאי שאינך מוסלמי.

• "אסורה הכנסת תשמישי קדושה או חפצים אחרים המשמשים לפעילות דתית/פולחנית" - שוב, סעיף שפוגע בחופש הפולחן ושמפלה לרעה בין מוסלמים - שיכולים לקיים פעילות דתית על ההר - לבין יהודים שאליהם הסעיף מכוון.

• "אסורה הכנסת משקאות חריפים או הנחזים להיות ככאלה" - ברור. במקרה כזה, יקפוץ שד הזעם הבלתי נשלט של המוסלמים הרגישים ועדיני הנפש על ההר.

• "אסורה הוצאת עפר, אבנים וכיוצא באלו, ממתחם הר-הבית" - זאת בניגוד לעבודות עפר ועבודות הנדסיות שמקיימים המוסלמים כמעט בלי מפריע תוך הרס העתיקות ושרידי המקדש היהודי במקום.

• "בכל מקרה של ספק - יש לקבל את אישור השוטרים מראש" - סעיף כסת"ח שבו כל שוטר זוטר ולא אינטליגנטי במיוחד הופך למי שמכריע בסוגיות של זכויות חוקתיות, חופש פולחן, חופש תנועה ועוד.