אושר סופית: תוקם רשות לאומית לחדשנות <br>

המונח "לשכת המדען הראשי" לא יהיה יותר בשימוש ומעתה אימרו "הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית".

בתום דיונים ממושכים, אישרה (יום ב', 27.7.15) ועדת הכספים לקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק להקמת רשות לאומית לחדשנות, שתפעל בכפוף למדען הראשי. המטרה - הסרת ביורוקרטיות מיותרות, מתן אפשרות להגדיל את מסלולי ההטבה ליזמים וקיצור הזמנים מרגע הגשת הבקשות לקבלת מענקים מהמדינה ועד ומתן המענקים בפועל.

שר הכלכלה, אריה דרעי, אמר בהציגו את הצעת החוק בפני ועדת הכספים, כי "הקמת הרשות תאפשר להגדיל את כמות הכסף שתעמוד לרשות המדען הראשי על-מנת לתת יותר מענקים להגדלת הצמיחה והייצוא". יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) התנה את אישור הצעת החוק בהבטחת משרדי האוצר והכלכלה לשמירת זכויות העובדים שיועברו ממשרד הכלכלה או מעמותת 'מתימו"פ' לרשות. הצעת החוק צפויה לעלות לאישור סופי במליאת הכנסת במהלך השבוע הנוכחי.

הצעת החוק הוכנס הצורך של מועצת הרשות החדשה להביא לאישור ועדת הכספים עניינים הקשורים לגיוס הון, לדווח אחת לשנה על פעילות הרשות, על מסלולי ההטבה והמענקים שניתנו לחברות במשק וכן על תוצאות הבקרה שתקיים הרשות לגבי העמידה ביעדים ובהתחייבויות של החברות שיזכו במענקים.

חברי הוועדה דרשו למנוע העברת ידע מישראל לחו"ל ע"י חברות שיזכו למענקים. אנשי המדען הראשי ומשרד הכלכלה טענו שעיקרון שמירת הידע ממשיך להתקיים אך נדרשת גמישות. נציג הלשכה המשפטית במשרד הכלכלה, צפריר נוימן, אמר כי "בעבר חברה שקיבלה מענקים לא יכלה להוציא ידע מישראל. עתה, יש מסלולי מועצה (מועצת הרשות), שבחלקם הידע לא רלוונטי ובחלק יש הסדרים מקלים. הסמכות בעניין בידי מועצת הרשות, לקבוע את ההסדרים.

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) אמר כי "המדינה לא יודעת לעמוד על זכויותיה ובחוק הזה אין התייחסות למקרים של חילוקי דעות בעניין ידע שהועבר לחו"ל. האם הנושא יידון בבית משפט או אצל בורר. למה אין סנקציות אם מישהו העביר ידע ללא אישור? יש להעדיף מסלולים שכוללים חובת השארת הידע בארץ".

נוימן השיב: "מי שמכריע בעניין הוא בית המשפט לעניינים מנהליים. לגבי העברת ידע מחוץ לישראל ללא אישור, בידי ועדת המחקר יש סנקציה פלילית לפיה מי שפעל ללא אישור או בניגוד לסיכומים בהתאם למסלול ההטבה, צפוי לעונש של עד 3 שנים מאסר, זו עבירה פלילית".

המדען הראשי, אבי חסון, אמר כי "גם היום לעיתים יש אינטרס למדינה להעביר ידע, כי בתמורה לידע שהיא מעבירה, היא מקבלת ידע שווה ערך מבחינת ערכו הכלכלי. ב-28 המסלולים הקיימים יש מגוון הסדרים בנוגע להעברת הידע. אין כאן קביעה גורפת. מאפשרים למועצה לקבוע את ההסדרים כשלכל מסלול ועדת המחקר תאשר את ההסדר בכל מקרה פרטני".

יו"ר ועדת הכספים גפני, ביקש לחזק את דבריו של ח"כ רוזנטל ואמר כי "המדינה משקיעה 1.5 מיליארד שקל ולעיתים יותר לעידוד התעסוקה והצמיחה בארץ וכאן מאפשרים העברת ידע לתעסוקה בסין ובמדינות אחרות. ראוי לנקוט עמדה יותר נוקשה בעניין".

חסון השיב: "יש לנו העדפה ברורה לייצור בארץ, אך לעיתים מוצר דורש תשתיות ייצור שאינן קיימות בארץ, אבל עדיין רוצים לייצר פעילות כלכלית של חברות שמייצרות את הטכנולוגיה אך לא מייצרות את המוצר הפיזי. לכן לא כדאי להגביל מאוד את האפשרויות להעברת ידע לחו"ל". גפני ענה לו כי "אנחנו נותנים את הגמישות אבל ועדת הכספים תעקוב אחרי העניין. אם יהיו תלונות נבצע תיקוני חקיקה. חשובה לנו הצלחת המדען הראשי והגמישות בפעילותו, אך מקווים שלא יוביל לניצול לרעה של מסלולי ההטבה תוך הוצאת ידע יקר מישראל לחו"ל".

שמירה על הזכויות

בעניין זכויות העברתם העובדים ממשרד הכלכלה ומעמותת מתימו"פ (מרכז התעשיה הישראלית למחקר ופיתוח), גפני התנה את אישור החוק בהתחייבות ממשית של הממונה על השכר באוצר בעניין ואף הגיש 'רביזיה' עד להעברת התחייבות זו בכתב. הוא הודיע שיסיר ובכך יאפשר להעלות את הצעת החוק לאישור במליאת הכנסת, אם אכן תגיע ההתחייבות כאמור.

יו"ר ועד עובדי מתימו"פ, יעקב פישר: "הולכים לפרק את העמותה עד אמצע השנה הבאה וגם אין לנו קביעות. רוצים שיובטח לנו רצף תעסוקתי, לפחות לעובדים מבוגרים. מזה 30 שנה אנחנו עובדים על חוזים אישיים. בשנה האחרונה ניסינו להגיע להסכם קיבוצי אמרו להמתין מקימים גוף חדש אך עד עכשיו אין כל הסכם. בניגוד לעובדי משרד הכלכלה, לנו אין לאן לחזור אם לא מרוצים מהמעבר לרשות".

הממונה על השכר באוצר, הממונה קובי אמסלם, הרגיע: "אין כאן אירוע של פיטורים אלא אופציה של שמירת זכויות מלאה למי שרוצה לעבור לרשות החדשה. מי שלא רוצה תימצא לו משרה בתוך שירות המדינה ומי שיעבור ויתחרט עד שנתיים תימצא לו משרה בתוך שירות המדינה. מי שלא ירצה לעבור לגוף החדש ואף לא להישאר בשירות המדינה, תוצע לו תוכנית פרישה שיכולה להגיע בקצה ל-40 חודשי משכורת מענק פרישה". לגבי עובדי מתימו"פ אמר אמסלם: "המעבר לרשות הוא הרבה יותר טוב ממעמדם במתימו"פ, כי זה מעבר לתאגיד סטטוטורי".

עניינים נוספים שסוכמו היום נוגעים למיקום הרשות בירושלים, שיחויב בחוק בתוך 4 שנים ממועד הקמתה, החלטה כי גיוס הון ע"י הרשות ידרוש קבלת אישור בוועדת הכספים וכי הפרוטוקולים של מועצת הרשות יפורסמו בהשמטת פרטים חסויים של חברות. הצעת החוק תועלה לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת לאחר הסרת הרביזיות כאמור.