הסכם חדש בנושא מצוקי הים

הקבינט החברתי-כלכלי אישר (יום ב', 27.7.15) להכיר בחברה הממשלתית להגנת מצוקי חוף הים התיכון כזרוע הביצוע של המשרד להגנת הסביבה בתכנון, ביצוע ותחזוקת ההגנות הימיות, מתן שירותי ניהול, פיקוח וייעוץ למדינה בכל הנוגע להגנות היבשתיות מפני התמוטטות המצוק החופי ותיאום בין ההגנות היבשתיות לבין ההגנות הימיות על המצוק.

בעקבות ההסכם החדש יוכל המשרד להגנת הסביבה לוודא שהפתרונות יבנו לטווח ארוך תוך הבטחת ביצוע תחזוקה ובקרת נזקים, וכן מתוך התייחסות גאוגרפית רחבה כך שביצוע של הגנה במקום אחד לא יגרום לנזק בחוף אחר.

סיכון לחיי אדם

ההסכם שאושר תקף לשמונה שנים ועלותו 360 מיליון שקלים בשלב הראשון שיתוקצבו במשרד להגנת הסביבה. החברה להגנת מצוקי חוף הים התיכון תמונה על הקמת ההגנות הימיות ותתאם את פעילותה עם הרשויות המקומיות הממונות על ההגנות היבשתיות שחלקן דחופות, בהן הסכנה להתמוטטות היא חמורה ומיידית ומהווה סיכון לחיי אדם, לרכוש וערכי תרבות.

ממשלת ישראל פועלת בשנים האחרונות לקידום ההגנה על המצוק החופי והמהלך העיקרי אותו הובילה בתחום זה היא תוכנית המתאר הארצית שיזם המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרד הפנים ואושרה לפני כחודש בקבינט הדיור. התוכנית תסייע לרשויות המקומיות להוציא היתרי בנייה מהירים להקמת מיגונים יבשתיים למצוק החופי.

חוף הים התיכון, מחוף זיקים בדרום עד ראש הנקרה בצפון, משתרע על פני כ-190 ק"מ ולאורך קטע חוף בן כ-45 ק"מ, בין אשקלון לחדרה, מתנשא מצוק כורכר לגובה של 10 עד 50 מטר. מצוק החוף, המהווה ערך טבע ייחודי, מתמוטט ונסוג מזרחה בתהליך מתמשך על פני שנים רבות ובכל שנה מאבד המצוק החופי 40 עד 50 סנטימטרים. בדיקות המומחים העלו כי הגורם העיקרי להתמוטטות הוא גלים הפוגעים במצוק, בנוסף לתהליכים של הידרדרות והתמוטטות גג המצוק כתוצאה מזרימת מי גשמים החורצת סדקים בקרקע. בקטעי חוף רבים מדובר בסיכון ממשי למבנים, דרכים ציבוריות וחופי רחצה.