העליון: לסביות לא יקבלו הקלה בחזקת השיתוף

בית המשפט העליון קובע (20.8.15), כי בנות זוג המתגוררות יחדיו והן ידועות בציבור, זכאיות ליהנות מהלכת השיתוף כמו כל זוג שאינו מתחתן מסיבה כלשהי - אך לא תינתן להן הקלה במישור הראייתי.

לדברי השופטת דפנה ברק-ארז, "על כלל בני הזוג שמקיימים ביניהם מערכת יחסים של ידועים בציבור ראוי להחיל אותן אמות מידה בכל הנוגע לבדיקת הכוונה לשיתוף בנכסים". היא מונה את מגוון הסיבות בגללן מחליטים בני/בנות זוג שלא להינשא אלא להיות ידועים בציבור, החל ממניעה דתית וכלה בשיקולים כלכליים, ומסיימת:

"איננו סבורים שיש מקום לקבוע כי רמת ההוכחה הנדרשת לכוונת
שיתוף בין הזוג אמורה להיות שונה בכלל המקרים שבהם קיימת מניעות 'חיצונית' לנישואיהם. במקרה שבפנינו, העובדה שברקע הדברים נמצאת מערכת זוגית בין שתי נשים שלא עמדה בפניהן האפשרות להינשא זו לזו בישראל בשנים הפורמטיביות של הקשר ביניהן היא עובדה רלוונטית לדיון - אך אין בה כדי לשנות את הנטל לעניין הוכחתה של כוונת שיתוף.

"כפי שכבר נפסק, כאשר בני זוג שלא נישאו מקיימים אורח חיים תקין ומאמץ משותף ברכישת הנכסים או בניהול משק הבית המשותף וגידול הילדים, עשויה לחול עליהם הלכת השיתוף. הכלל הוא, כפי שכבר הובהר, בחינה של ההסכם המשתמע בין הצדדים לשיתוף. בהקשר זה, יש להוסיף ולבחון מהו היקף תחולתו של השיתוף. חזקת השיתוף שחלה על בני זוג שהם ידועים בציבור מעידה, במקרה הרגיל, על שיתוף בנכסים שנרכשו במשותף או כאלו שמשמשים את בני הזוג בחיי היום-יום.

"לעומת זאת, על-מנת להחיל דין שיתוף על נכסים אחרים של מי מבני הזוג, תידרש ראיה נוספת כלשהי שתעיד, אפילו באופן נסיבתי, על כוונת שיתוף בנכס המסוים כפי שכבר הובהר, אין במניעות להתחתן כשלעצמה על-מנת להפחית מנטל ספציפי זה".

בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שקבע שקיימת חזקת שיתוף בין שתי נשים שהיו ידועות בציבור במשך 20 שנה וקבע שיתחלקו בשלוש הדירות שרכשו יחדיו. המערערת חויבה בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל.

השופטים יורם דנציגר ומני מזוז הסכימו עם ברק-ארז. את המערערת ייצגו עוה"ד אמנון בן-דרור ודניאל פרידברג, ואת המשיבה - עוה"ד שמעון שובר ועדי חן.