חילוקי דעות בין שופטי בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז ו
אליקים רובינשטיין בשאלת יישומו של הסעיף לחוק העונשין, הקובע שמי שהורג אדם בעת שהוא נמלט לאחר ביצוע עבירה אחרת - יואשם ברצח.
סעיף 300(א)(4) לחוק מאפשר להאשים ברצח מי ש"גורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות מעונש". משמעות הדבר היא, כי מי שיורשע לפי סעיף זה - עונשו חייב יהיה להיות מאסר עולם. אולם החוק ובית המשפט העליון טרם הגדירו מהי אותה "עבירה אחרת".
ברק-ארז אומרת (יום ב', 24.8.15), כי ודאי שאין הכוונה להגיע למצב בלתי הגיוני, בו מי שביצע עבירה פעוטה ותוך כדי הימלטות ממקום הפשע הרג אדם - יואשם ברצח. "האם די בכך שאדם סוגר בעוצמה רבה ובקלות דעת דלת של מכולת, וזו פוגעת
באדם שרודף אחריו ומביאה למותו, על-מנת שייחשב רוצח, אם עשה כן לאחר שגנב מהמכולת כיכר לחם?", היא שואלת רטורית. לדבריה, מצבים כאלו סותרים את תחושת הצדק הטבעי וערכים חוקתיים של השיטה המשפטית בישראל.
ברק-ארז ממשיכה וסוקרת את הנהוג בעולם, ומזכירה שבפועל - בישראל לא הורשעו נאשמים בעבירה זאת כאשר ה"עבירה האחרת" לא הייתה כזו הכרוכה באלימות חמורה או בסיכון חיים. לאור כל זאת היא סבורה, כי היסוד הנפשי צריך להיות בדרגה של אדישות לגרם התוצאה הקטלנית (להבדיל מקלות דעת גרידא), בכדי למנוע מצב בו יורשע ברצח אדם אשר לא רק שלא כיוון למותו של קורבנו, אלא אף שאף למנוע מוות זה. ואילו "העבירה האחרת (קרי עבירת ה'מקור') - צריכה להיות עבירת פשע הכרוכה
באלימות או בסיכון אינהרנטי של חיי אדם".
רובינשטיין סבור גם הוא, שאין מקום להפעיל את סעיף 300(א)(4) על עבירות פעוטות, אך גם אינו מסכים עם המגבלה של ברק-ארז. "לטעמי כל עוד מצוי הסעיף עלי ספר החוקים, אין לרוקנו מתוכן, וכשלעצמי הייתי מרחיב את קשת העבירות גם לעבירות סחר בסמים, למשל", הוא אומר. השופט
עוזי פוגלמן אומר בקצרה, כי לצורך החלטה בערעור הספציפי - אין צורך להכריע בין ברק-ארז לרובינשטיין.
הדברים נאמרו בהחלטתו של בית המשפט העליון לדחות את הערעורים ההדדיים בעניינו של איברהים טמטאווי, שדרס למוות במארס 2008 את השוטר רס"מ יגאל כהן, בעת שניסה לברוח לאחר שגנב מתכות ליד מצפה רמון. בית המשפט המחוזי הרשיע אותו בהריגה (ולא ברצח), משום שהעבירה שביצע וממנה ניסה להימלט הייתה גניבה והשחתת ארון חשמל, וגזר עליו 14 שנות מאסר. טמטאווי טען שהיה צריך להרשיעו רק בגרימת מוות ברשלנות, המדינה ביקשה להרשיעו ברצח, וכאמור שני הערעורים נדחו. את טמטאווי ייצגה עו"ד סוזי שלו, ואת המדינה - עו"ד שאול כהן.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
