המחוזי נגד עיכוב יציאה במעמד צד אחד

"בכל מקרה, ואפילו חייב במזונות עסקינן, בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ על-פי סעיף לחוק ההוצל"פ אינה מצדיקה מתן החלטה ללא קבלת תגובת החייב, ובמידת הצורך אף דיון בבקשה בנוכחות הצדדים". כך קובע (25.8.15) שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, חננאל שרעבי.

שרעבי התייחס למנהגם של רשמי ההוצאה לפועל להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ במעמד צד אחד לבקשתן של נשים, המביעות חשש שבני זוגן לשעבר לא יעמדו בתשלום מזונותיהן. הוא אומר, כי הוצאת צו עיכוב מחייבת את הרשם לכל הפחות להניח שיציאתו של הגבר מן הארץ, עלולה לסכל או להכביד על ביצוע פסק דין המזונות. לפיכך, על האישה לפרט בבקשתה לפחות את "היסוד להניח" שהחייב עומד לצאת את הארץ, שאם לא - אין היא זכאית לקבל צו שכזה.

"לעומת זאת, ככל שכך תעשה, יעבור 'הכדור' לפתחו של החייב שיידרש להגיב לבקשה, ולפרט כיצד מבטיח את פרעון חוב המזונות הקיים ו/או העתידי", מוסיף שרעבי. מכאן הוא מגיע למסקנה, כי יש לדון בבקשה במעמד שני הצדדים, במיוחד לנוכח העובדה שהזכות לצאת מהארץ מעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו.

הדברים נאמרו בהחלטתו של שרעבי לבטל צו עיכוב יציאה שהוציאה במעמד צד אחד רשמת ההוצאה לפועל סיגלית גץ-אופיר לבקשת אישה, למרות שהגבר משלם את המזונות כסדרם ולא צבר חוב כלשהו בגינם. שופטת המשפחה שושנה ברגר דחתה את ערעורו של הגבר על הצו, וגם שרעבי נמנע מלבטל אותו, אלא הורה לגץ-אופיר לקיים דיון במעמד הצדדים. האישה חויבה בתשלום הוצאות בסך 3,000 שקל.