בית המשפט העליון מפחית בצורה משמעותית (יום ה', 3.9.15) את הפיצוי שיינתן לבעלי קרקעות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון בשל פרויקט נתב"ג 2000. מדובר ב-5,000 תביעות בהיקף כולל של 5 מיליארד שקל. את החלטתו של העליון לא ניתן לכמת בשלב זה, אך הוא ביטל שורה ארוכה של קביעות שהיטיבו עם בעלי הקרקעות.

השופט עוזי פוגלמן התערב ברוב מרכיבי פסק דינה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון-גונן, אשר בשנת 2010 שינתה חלק משמעותי מהחלטותיהן של ועדות הערר במחוז תל אביב והמרכז. בכך קיבל פוגלמן חלק משמעותי מערעוריהן של רשות שדות התעופה והרשויות המקומיות הסמוכות לנתב"ג (ראשון לציון, אור יהודה ואזור, חבל מודיעין, דרום השרון, עמק לוד, מצפה אפק והוועדה המקומית מרכז).

פוגלמן קובע, כי הקמת נתב"ג 2000 פגעה בבעלי הקרקעות הסמוכות, בעיקר בשל הגידול הניכר בתנועת המטוסים, ולכן הם זכאים לפיצוי. בכך הוא דחה את טענת הרשויות, כאילו הפגיעה מינורית, בהעירו שאם מספר הנוסעים לא גדל משמעותית - הרי שלא היה צורך בפרויקט כולו. מכאן עובר פוגלמן לדון בנקודות שבמחלוקת, ואלו הן הנקודות המרכזיות בהן שינה את פסק דינה של אגמון-גונן:

• קיבולת הנוסעים של נתב"ג לפני הפרויקט שתשמש כהשוואה להרחבת הפעילות, שהיא המדד לנזק שנגרם לשכני השדה, היא 7 מיליון נוסעים בשנה. הרשויות טענו שהמספר צריך להיות 10 מיליון, ובעלי הנכסים טענו שהמספר צריך להיות 4 מיליון. נתב"ג 2000 מיועד להביא לקיבולת מירבית של 16 מיליון נוסעים בשנה.

התחשבות בטכנולוגיה עתידית

• לא תיקבע שיטת שומה ראויה מובילה להערכת הנזקים, אם כי "שמאי שיעיין בהחלטת ועדות הערר ימצא בהן ללא ספק

אמות מידה מנחות לעבודתו". פוגלמן מדגיש, כי ניתן להעניק את הפיצוי גם אם יהיה צורך להפעיל "מידה על הערכה" בנוגע לגובה הנזק.

• שומת הנזק תביא בחשבון את השיפור הטכנולוגי הצפוי להפחית את רעש המטוסים, וימונה מומחה אקוסטיקה שיאמוד את הרעש החזוי מנתב"ג. "אם רעש מביא לפגיעה, פשיטא שבהעדר רעש - אין פגיעה", מסביר פוגלמן. "הזכות תקום בנתון לקביעה שמאית

שלפיה הרעש שהתובעים חשופים לו לאחר אישור התוכנית גדול מזה שהיו חשופים לו ערב אישורה, באופן שהביא לגריעת ערך המקרקעין. שאם לא כן - בגין מה נדרש הפיצוי?".

פוגלמן מוסיף: "הכנסתה של טכנולוגיה חדשה לתחום המטוסים עשויה אומנם להפחית את עצמת הרעש הנפלטת מהם, אך לא מצאנו בהחלטת ועדות הערר קביעה שלפיה טכנולוגיה זו תעלים כליל את
רעש המטוסים או תביא אותו לעצמה כזו שחרף הגדלת הקיבולת של נתב"ג, לא תירשם כל עלייה בעצמת רעש המטוסים (שתביא לפגיעה בערך המקרקעין הסמוכים לו)".


אין פיצוי על נזק של 5%

• ייקבע סף רעש המזכה בפיצוי, על-פי סולם המכונה Ldn (מפלס יום-לילה שנתי ממוצע, המשקלל את הרעש בשעות היממה השונות). רעש הנמוך מ-Ldn 60 לא יזכה בפיצוי, שכן זהו מטרד רגיל שאין לפצות עליו.

• לא יינתן פיצוי על ירידה של פחות מ-5% משווי הקרקע, וזאת בשל האינטרס הלאומי החיוני שהיה בהקמת נתב"ג 2000. לא תיעשה בחינה פרטנית של התביעות בהקשר זה, בשל מספרן הגבוה.

כל קבוצה של בעלי קרקעות חויבה בתשלום הוצאות של 15,000 שקל, ופוגלמן גם ביטל את ההוצאות שנפסקו לזכותן בבית המשפט המחוזי. השופטות אסתר חיות ודפנה ברק-ארז הסכימו עם פוגלמן.

את הרשויות ייצגו עוה"ד שלום זינגר ושני זינגר; את בעלי הקרקעות ייצגו עוה"ד אלדר אדטו, דורון רוזנברג, רז כהן, ארז תאומים, ורד לופו, ענת מאירי, ליאור עמידור ואבנר ירקוני; ואת היועץ המשפטי לממשלה - עו"ד מיכל צוק.