משרד המשפטים מציע (יום ג', 8.9.15) לעגן בחקיקה את העדר האפשרות לערער לבית המשפט על עילות סגירת תיק חקירה, כך שרשויות החקירה עצמן גם יסגרו את התיקים וגם יכריעו בעררים על כך.
רשויות החקירה השונות סוגרות תיקים משלוש עילות: העדר אשמה, העדר ראיות מספיקות וחוסר עניין לציבור. לעילה שנבחרת יש השפעה רבה, בעיקר על יכולתו של החשוד להתמנות לתפקיד ציבורי. כך למשל טען מזכיר הממשלה,
אביחי מנדלבליט, כי סגירת התיק נגדו בפרשת הרפז בנימוק של העדר ראיות, עלולה לפגוע בהתמודדותו על תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. התיק נגד השופט
יורם דנציגר בפרשת לחיאני נסגר מחוסר אשמה, כאשר סגירתו מהעדר ראיות הייתה מאלצת אותו לפרוש.
כיוון שכך, ניתן לערער על עילת סגירת התיק. על-פי נהלים שהתגבשו לאורך השנים מאז עתר עו"ד פיני פישלר לבג"ץ בנושא זה. כעת מבקש משרד המשפטים לעגן אותם בחוק, כאשר ההחלטות יתקבלו בידי הרשות שסגרה את התיק, וניתן יהיה לערער רק בתוך רשויות האכיפה - ולא לבית המשפט.
התזכיר מציע לקבוע, כי "סמכות ההחלטה בערר על החלטת משטרה או גוף חוקר או תובע אחר, הדוחה בקשה לשינוי עילת סגירה, תוכרע במשטרה או בגוף החוקר או התובע הרלוונטי; וכן כי סמכות החלטה בערר על החלטה הדוחה בקשה לשינוי עילת סגירה שנתקבלה בפרקליטות המחוז או על-ידי פרקליט מפרקליטות המדינה (לרבות במחלקה לחקירות שוטרים), תוענק למשנה לפרקליט המדינה".
החוק המוצע גם מגביל את הזמן להגשת הערר ל-45 יום מקבלת ההודעה של סגירת התיק. הממונה על העררים בפרקליטות המדינה יהיה המוסמך היחיד להאריך מועד זה.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
