יצחק ברנשטיין, אשר הועסק במשך שבע שנים כמגייס כספים לעמותת זק"א (איתור, חילוץ והצלה) תובע ממנה מיליון שקל.
בתביעה, שהוגשה (24.9.15) לבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, נטען כי התובע פוטר בדצמבר 2014, וכי הנתבעת לא שילמה לו את מלוא שכרו, פיצויי פיטורין, דמי חופשה שנתית, הבראה, הפרשות לקרן הפנסיה וחלף הודעה מוקדמת.
לדברי התובע, שכרו החודשי היה על בסיס עמלות, ובשנת 2008 ביקש ראש זק"א, יהודה משי-זהב, להעלות את תנאי העבודה שלו על הכתב. מצבה הכספי של זק"א היה בכי רע ולכן סוכם עימו, כי הוא יקבל את שכרו כעמלות בהתאם לתרומות שיגייס, וכך נקבע בהסכם בין הצדדים בנובמבר 2008.
לדברי התובע, "מועדון האלף" של זק"א הוא פרי יוזמתו והיווה את עיקר עבודתו בזק"א. במסגרתו זו הוא גייס לעמותה תורמים בסכום חד-פעמי של 1,000 דולר ולעיתים יותר, ובהם משרדי עורכי דין, רואי חשבון, בעלי מקצועות חופשיים וחברות. במרבית הפעמים חזרו התורמים ותרמו לזק"א סכומים נוספים מדי שנה. למרות זאת, הוא טוען, לא שילמה לו זק"א את מלוא שכרו והתנאים הסוציאליים הנלווים.
במהלך עבודתו, טוען התובע, לא שילמה לו זק"א שכר בגין התרומות ב-805,000 שקל. התביעה כוללת רשימה של תרומות שלטענת ברנשטיין הוא היה האחראי לגיוסן, אך למרות זאת לא שולמו לו העמלות המובטחות: 400,000 שקל ממאיר שמיר לרכישת שני אמבולנסים, 30,000 שקל מ
גד זאבי ו-16,000 שקל מחברת סופר פארם. בולט במיוחד חלקו של מיכאל מירילאשווילי: תרומה של 3 מיליון שקל, מימון רכישת שניים-שלושה אמבולנסים וטרקטורונים בשווי מוערך של 1.2 מיליון שקל, וכיסוי חוב של 30,000 שקל לבנק דיסקונט.
לדברי התובע, באמצעות עו"ד שי שלום, בדצמבר שעבר נמסרה לו הודעה על הפסקת עבודת ב"מועדון האלף" ועל כך שמשי-זהב ייפגש לבדו עם התורמים. להודעה זו לא קדמו שימוע ותשלום הודעה מוקדמת. טרם הוגש כתב הגנה.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
