בית המשפט העליון לא ידון פעם נוספת בפיצוי שיקבל
אלי עזור מקבוצת קאנווסט הקנדית ואיש יחסי הציבור משה רונן, שהוציאו את דיבתו בזמן מאבק השליטה על קבוצת
ג'רוזלם פוסט בשנת 2005. המשנה לנשיאה,
אליקים רובינשטיין, דחה (יום ד', 7.10.15) את בקשתו של עזור לדיון נוסף,
לאחר שבית המשפט הפחית את הפיצוי שיקבל ממיליון שקל ל-220,000 שקל.
בשנת 2004 חתמו עזור (באמצעות חברת מרקעי תקשורת) וקאנווסט על מכתב כוונות לפיו ירכשו יחדיו את קבוצת ג'רוזלם פוסט. לבסוף רכש עזור לבדו את העיתון, הצדדים ניהלו מו"מ על שיתוף פעולה אך משלא הגיעו להסכמה - פנו לבוררות בה הפסידה קאנווסט.
בתקופת ניהול הבוררות פורסמו בעיתונים בישראל מספר כתבות שהציגו את עמדתה של קאנווסט בסכסוך. לטענת עזור, הפרסומים היו פרי תוכנית של קאנווסט ומשרדו של איש יחסי הציבור מוטי מורל, שנועדו להכפישו כדי להפעיל עליו לחץ ולהביאו להתפשר בהליך הבוררות. בית המשפט המחוזי קבע, כי כל הפרסומים עליהם הצביע עזור היו בגדר לשון הרע, אך בית המשפט העליון קבע שרק מקצתם היו כאלה וכאמור הפחית בצורה משמעותית את הפיצוי.
רובינשטיין דחה את טענתו של עזור, לפיה בפסק דין זה נקבעה הלכה חדשה. אומנם היה זה פסק הדין הראשון של בית המשפט העליון בו נדונה לשון הרע שהוצאה במסגרת סכסוך מסחרי, אך רובינשטיין אומר ש"מדובר באיזון נקודתי בנסיבות קונקרטיות בין הזכות לשם טוב לבין
חופש הביטוי". ההכרעה הייתה לגופו של המקרה הספציפי, וייתכן ש"בשינוי נסיבות ישתנה ממקרה למקרה גם האיזון בין חופש הביטוי לבין זכותו לשם טוב של כל אדם באשר הוא אדם, לרבות במישור העסקי".
עוד עוסק רובינשטיין בשאלה האם יש להעניק משקל גם לתמונה הכוללת של דברי הדיבה, ולא רק לכל אחד מהם בפני עצמו. למרות שהוא נוטה לגישתו של בית המשפט המחוזי, לפיה יש לעשות זאת, אין הוא סבור שהחלטת העליון לבחון כל דיבה בפני עצמה מצדיקה דיון נוסף. את עזור ייצג עו"ד
אשר אקסלרד, ואת קאנווסט ורונן - עוה"ד יונתן שיף ומירית בן-נאים.