הפרקליטות אינה יכולה לעשות שימוש לצרכיה במסמכים שהגישו לה חשודים במהלך ה
שימוע. אם ברצונה להשתמש במסמכים אלו כחומר תביעה, עליה לבצע השלמת חקירה, לתפוס אותה בעצמה ולבחון אותם לעומק. כך קובעת (25.9.15) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
דניאלה שריזלי, המותחת ביקורת על התנהגותה ותפישותיה של פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) כפי שעלו בפניה.
ההחלטה ניתנה בעניינם של שניים מן הנאשמים בגרימת מותו ברשלנות של תלמיד בבית ספר בתל אביב, לאחר שנתלה על סל בחצר בית ספרו והסל התמוטט: אלי-מלך טרטנר, שהיה מנהל אגף משאבי חינוך בעירייה; ומרדכי אמברם, שהיה מנהל מחלקת הספורט בעירייה.
במסגרת השימוע הציגו סניגוריהם של טרטנר ואמברם מסמכים שונים של העירייה, אשר לא נתפסו בידי המשטרה בזמן החקירה. לאחר השימוע (בסיומו הוחלט להעמיד לדין את כל החשודים), סירבה הפרקליטות להחזיר לסניגורים את המסמכים בטענה שמדובר בחומר חקירה, אותו היא גם חייבת למסור לנאשמים האחרים. בית משפט השלום בתל אביב דחה את עתירתם של טרנטר ואמברם נגד ההחלטה, אך שריזלי קיבלה את ערעורם.
הערכים המתנגשים והפסיקה
שריזלי מקדימה ואומרת: "התרת הסוגיה כרוכה ביישוב בין שני ערכים בסיסיים אשר מתחרים ביניהם על הבכורה. מצד אחד: זכותם הבסיסית של חשודים שלא תיפגע הגנתם ולא יבולע להם במשפטם כתוצאה מגילוי צפונותיהם, קו הגנתם ומסמכיהם בפני התביעה (ובפניה בלבד) במסגרת הליך שימוע, הליך שבו נטלו חלק (מרצונם ובנכונות מלאה) מתוך אמונה כי פתיחותם בהליך השימוע לא תעמוד להם לרועץ, וכי על כן, טענות שטענו ומסמכים שמסרו לרבות קו הגנתם, לא ייחשפו בפני צדדים שלישיים; במקרה זה - נאשמים אחרים בתיק, שבינם לבין העוררים, חלקם לפחות,
ניגוד עניינים מובהק.
"מהצד האחר: קיומו של הליך הוגן במובנו הרחב, לרבות החתירה לגילוי האמת ועשיית צדק, אשר כוללים, כמובן מאליו, חשיפתו של כל חומר חקירה רלוונטי בפני כל הנאשמים בתיק ספציפי. זאת, במטרה לשמור על זכויותיהם הם, ולאפשר להם להיערך להגנתם כראוי".
שריזלי קובעת, כי בהתאם לפסיקתו של בית המשפט העליון, חומר חקירה הוא רק זה שנאסף בידי הרשויות החוקרות. לכן, מסמכים שמסרו החשודים אינו חומר חקירה וממילא אין להעבירו לחשודים אחרים. לכן, "בהתברר לתביעה כי אפשר שטעתה, או שקיימות ראיות נוספות שלא ניתנה הדעת אליהן במסגרת החקירה; וכאשר נחשפים בפניה מסמכים הנוגעים ללב האישום ואין לדעת כיצד אלה משליכים על גרסת כלל הנאשמים בתיק, נוצר בסיס להורות על השלמת החקירה ביחס לאותם המסמכים, כפי שאירע לא פעם בעבר.
"חשוב לי להדגיש, כי 'השלמת החקירה' איננה מסתכמת ובוודאי לא מסתיימת בתפיסת המסמכים בידי החוקרים. תפיסת המסמכים היא רק תחילתו של הליך; היא כרוכה לבטח בלימוד המסמכים, השוואתם לחומר החקירה שכבר מצוי בתיק, וקבלת גרסת העוררים ויתר המעורבים ביחס לאותם המסמכים, ככל שהדבר נדרש לבירור הסוגיות, בכלל זה סוגיות שעלו בשימוע".
פגיעה בזכויות ובערכים מוגנים
שריזלי מותחת ביקורת על הפרקליטות באומרה: "איש אינו חולק על כך שכל הנאשמים בכתב האישום זכאים למשפט הוגן ולהגנה מיטבית, שמשמעותם - עיון בכל מסמך שהוא רלוונטי לאישום נגדם. אולם הערכים הבסיסיים שהוזכרו לא היו נפגעים אילו פעלה המשיבה כנדרש וכמצופה, אילו הורתה באופן מידי על ביצוע השלמת החקירה, פעולה שהעוררים הסכימו ומסכימים לה למן ההתחלה.
"משום כך, אין שחר לטענת המשיבה, לפיה איסוף הראיות בידי העוררים עלול להסיט את המשפט מהחתירה לאמת, ואף לא לטענתה כי בעשותם כן נמצאים העוררים מסתירים את המסמכים מעיניהם של יתר הנאשמים. עמדת ב"כ העוררים אינה מצביעה על רצון להסתיר את המסמכים; כל שהתבקשה המשיבה הוא לבצע השלמות חקירה. אילו נענתה - הייתה הסוגיה באה על פתרונה ההולם, ללא פגיעה בזכויות ובערכים מוגנים.
"החלטת המשיבה לתפוס את המסמכים שהוגשו בחסות הליך השימוע כ'חומר חקירה' מובהק, בלא שעברו בכור ההיתוך של פעולות החקירה האלמנטריות, בלא שבוצעה השלמת חקירה כדת וכדין, ובמסגרת זו, כוונתה להעביר כאן ועכשיו את המסמכים לעיון הנאשמים האחרים, מצביעה על גישה מוטעית, לפיה הליך השימוע הוא מקור לגיטימי להשגת מסמכים. ולא היא. גישה זו מהווה פגיעה באופיו המיוחד של הליך השימוע.
"אם סבורה המשיבה כי המסמכים רלוונטיים לאישום וחיוניים לחשיפת האמת, תתכבד ותורה להשלים את החקירה. הימנעותה מעשות כן, והדוקטרינה שגיבשה בדבר זכותה לתפוס את המסמכים הספציפיים משום שהוגשו בהליך שימוע וולונטרי, ומשום שהם דומים באופיים למסמכים רבים אחרים שנתפסו בידי החוקרים, אינה עולה בקנה אחד עם ערכי יסוד של המשפט הפלילי ופוגעת פגיעה בלתי מידתית בזכויות העוררים, פגיעה שניתן היה להימנע ממנה".
שריזלי הורתה להחזיר לטרטנר ואמברם את המסמכים ולא להעבירם לאיש בלא השלמת חקירה. את טרטנר ואמברם ייצגו עוה"ד
עודד מורנו חדוה באום, ואת המדינה - עו"ד קלאודיה בילנקה.