ביהמ"ש מרחיב זכות העיכבון של עו"ד

עורך דין התובע מלקוחו שכר טירחה, רשאי לעכב בידיו כסף השייך ללקוח בתיק אחר. כך סבור (24.10.15) שופט בית משפט השלום בתל אביב, עמית יריב.

עו"ד ברק רון תובע מארצי ויין 1.3 מיליון שקל, ובת-זוגו של ויין הגישה תביעה משלה נגד רון. במקביל, קיבל רון לידיו 12,000 שקל בעקבות תביעה ייצוגית שהגיש ויין נגד פרטנר, והודיע שהוא מעכב אותם בידיו עד להכרעה בתביעת שכר הטרחה שהגיש. בעקבות זאת, הגיש ויין תביעה נגד רון - אותה דחה יריב.

יריב דן בשאלה האם קיימת הלכה מחייבת של בית המשפט העליון בנושא זה ומגיע למסקנה, כי בית המשפט העליון מאפשר לפסוק לכאן ולכאן. לדעתו, יש להבדיל בין עיכוב מסמכים בידי עורך הדין לבין עיכוב כסף. העיכוב הראשון עלול לפגוע בצורה קשה בזכויותיו של הלקוח לנהל את ההליך, בעוד העיכוב השני אינו מפריע לניהול ההליך, והנזק הכספי ניתן לפיצוי מאוחר יותר. לאור זאת קובע יריב, כי עורך הדין יכול לעכב כספים נוספים - עד לגובה שכר הטרחה הנטען.

"כאשר עורך הדין הגיש כבר תביעת שכר טירחה, גם אם לא נאמר שברי כי תביעתו אינה תביעת סרק (שכן מפעם לפעם, לעתים נדירות, נתקל בית המשפט בתביעות סרק), בוודאי שאפשר לומר, שתביעת שכר הטרחה יצאה מתחומי 'דרישה' בלבד, ועברה לשלב הביצועי. על כן, מקום שבו הדין מתיר עיכוב לפני הגשת תביעה, בוודאי שהעיכוב מותר לאחר שהוגשה תביעה, ובעוד היא מתבררת", מוסיף יריב. לפיכך, נדחתה תביעתו של ויין, אותו ייצגה עו"ד קרן ריבר-אברהמי. את רון ייצג עו"ד אבי ששו.