מנכ"ל בנק ישראל: מאגר אשראי - עד יוני 2018

ועדת הכלכלה החלה (יום ד', 28.10.15) להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק נתוני אשראי, שנועדה להגביר את התחרות בשוק האשראי בעיקר למשקי הבית ולעסקים קטנים.

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, אמר כי הצעת החוק היא הבסיס ליצירת תחרות בין הגופים הפיננסיים והבנקים, על האשראי למשקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. לדבריו, ההצעה היא חלק ממהלך כולל להגברת התחרותיות בבנקים. "ללא מאגר נתוני אשראי לא ניתן יהיה לייצר תחרות", אמר. הוא הוסיף כי ניתן מענה גם בנושא הפגיעה בפרטיות, והסביר כי דווקא הקמת המאגר תאפשר לעזור לכל אותן אוכלוסיות שמודרות כיום משוק האשראי. "שקיפות לא תגרום לפסילה מידית אלא להפך, היא תאפשר לתמחר את הסיכון במידה נכונה כך שניתן יהיה לתת אשראי", אמר באב"ד.

סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה, מוריס דורפמן, הוסיף כי היום הלקוח הוא שבוי של הבנק בו מתנהל חשבונו, וברגע ששחקנים נוספים ידעו מה מצבו של אותו לקוח הם ידעו להציע לו אשראי תחרותי. "שיתוף המידע ישפר את מצבם של החלשים", אמר דורפמן. סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד העיר כי זה "בולשיט", וח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) אמר כי הוא רק יקטין את הסיכון של הבנקים ואת ההפרשות שלהם לחובות מסופקים. עם זאת דורפמן הוסיף כי המטרה היא להנגיש אשראי ליותר ויותר אנשים, כדי למנוע מהם ללכת לשוק האפור.

המשנה לנגידת בנק ישראל, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, אמרה כי ההצעה תתרום לא רק לתחרות אלא גם ליציבות המערכת הפיננסית, שתדע להעריך סיכונים בצורה טובה יותר. מנכ"ל בנק ישראל, חזי כאלו, אמר כי הבנק יעשה הכל כדי להגן על הפרטיות של הציבור ועל המידע ואבטחתו. הוא הוסיף כי חשוב לאשר את הצעת החוק תוך זמן קצר, על-מנת שהבנק יוכל לצאת למכרז לבחירת הגוף המפעיל. לדבריו, המכרז צריך לצאת לכל המאוחר בפברואר 2016 ולהסתיים ביוני 2016, כאשר שנתיים לאחר מכן, ביוני 2018 צריך לקום המאגר. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ, אמר כי למשרד המשפטים היה חשוב לאזן בין הצרכים, המטרות והשגת תכליות ההצעה לבין הזכות לפרטיות. "יצרנו שלייקס טובים ששומרים על הפרטיות בלי לפגוע בתכלית", אמר.

ח"כ מיכל רוזין (מרצ) אמרה כי לצד היתרונות יש סכנות בהשפעת המידע על תחומים אחרים, כמו שוק הדיור ואפילו שוק הפנויים-פנויות, כמו שכבר קורה בארה"ב. היא הוסיפה כי סכסוך קטן עם חברת החשמל יכול להשפיע על דירוג אשראי גם אם אותו לקוח הוא לקוח טוב. ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) הוסיפה כי צריך להתייחס גם לאגורות האשראי הקטנות ולאפשר גם להן ליהנות מהנתונים. סמנכ"ל ידיד, רן מלמד, טען כי בחוק יש כשלים גדולים, בהם העובדה שהחוק לא חל על הגופים המוסדיים שיוכלו לקבל נתונים אבל לא יחויבו למסור נתונים. הוא הוסיף כי בעבר הייתה הסכמה של האוצר ובנק ישראל לבצע צעדים משלימים, בהם הקמת קרן למודרי אשראי, אבל הדבר מוסמס.

יו"ר ועדת הגנת הפרטיות של לשכת עורכי הדין, עו"ד דן חי, אמר כי אותו מטרידה הפגיעה העצומה בפרטיות שההצעה מאפשרת. "החוק יוצר מאגר מפלצתי ומאגרים סופם להיפרץ. הוא מקים מפלצת שכולנו נצטער עליה", אמר.

אסף פינק מהתנועה לזכויות דיגיטליות אמר כי גם כיום, לפי החוק הקיים, חברות הדירוג חייבות לאסוף מידע חיובי, אבל הבעיה היא שזה לא יעזור כי הבנקים וחברות האשראי משתמשים רק במידע השלילי.

עו"ד ניב סבר מדן אנד ברדסטריט אמר מנגד כי "ההצעה מבצעת איזון נדיר בין הגברת התחרות לחששות ומאזנת בין הזכות לפרטיות לזכות לרווחה". ענת שמיר מחברת החשמל אמרה כי המידע של החברה לא מתאים לשימוש במאגר, כי הוא נוגע לשימוש במוצר חיוני שיפגע בפרטיות בצורה לא מידתית ולא ראויה.

מנכ"לית חברת הדירוג BDI, תהילה ינאי, התייחסה ללוחות הזמנים ואמרה כי המאגר יופעל במודל חדש, שיגרור השקעה אדירה למשק, שאם יופעל זה ייקח לפחות עוד 5 שנים. לדבריה, נשאלת השאלה אם זה אכן הפתרון הנכון. היא הוסיפה כי ההצעה תגרום לחיזוק הגופים הגדולים, החלשת הקטנים ופגיעה בצרכנים.