העליון: מאסר משמעותי לקטין על אונס

"נאמר בבירור ובקול צלול: מקרה אונס מהסוג שלפנינו אינו יכול לחלוף בלא מאסר מאחורי סורג ובריח, גם כשעסקינן בקטינים. הפגיעה במתלוננת ובערכי החברה חמורה כל כך, שיש ליתן לה משקל מתאים לצד שיקולי השיקום". כך אומר (יום ד', 18.11.15) המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין.

מדובר בנער בן 16 ועשרה חודשים, שתקף מינית באישון לילה אישה הלוקה בשמיעה ובדיבור, והורשע באונס, מעשה סדום בנסיבות מחמירות וגניבת פלאפון. בית המשפט המחוזי בתל אביב דן אותו, בדעת רוב, ל-30 חודשי מאסר בפועל. העונש הוטל לאחר שהוגשו ארבעה תסקירים של שירות המבחן וצוינה ההתקדמות הרבה בשיקומו של הצעיר, בעיקר בהוסטל "כנף של אהבה" בו שהה שנתיים בחלופת מעצר. לצד זאת נמסר לבית המשפט, כי הקורבן סובלת מפגיעה נפשית משמעותית בעקבות האונס.

הצעיר והמדינה הגישו לבית המשפט העליון ערעורים הדדיים על העונש, ובסופו של דבר החליט העליון שיש להותיר את הצעיר במאסר, אך ל-22 חודשים בלבד - בעיקר בשל השיקום המוצלח שהוא עובר. רובינשטיין מעיר בפתיחת פסק הדין, כי "לפנינו פרשה קשה וההכרעה בה קשה, מדירת שינה, בחינת 'אוי לי מיוצרי, אוי לי מיצרי'", בשל הצורך לאזן בין מעשיו החמורים של הצעיר לבין שיקולי השיקום התופסים מקום מרכזי כאשר מדובר בקטינים.

השופטת ענת ברון הסכימה ואמרה כי לא יעלה על הדעת שהצעיר לא ירצה עונש מאסר משמעותי - ולצד זאת יש להביא בחשבון את שיקומו ואת החרטה הכנה שהביע. "ההקלה המסוימת בעונשו של המערער, יש בה לטעמי כדי לשדר מסר של עידוד למערער לשמר את הכלים שרכש לאורך הטיפול ולהתמיד בנתיב השיקום שנראה שאמנם נרתם לו, בתקוה שיצליח ושלא נתבדה, שאז תימצא גם החברה נשכרת", היא אומרת.

השופט יצחק עמית, שהסכים גם הוא לאחר לבטים קשים, מעיר "שבמקרה דנן, ההתנגשות בין שיקולי הענישה השונים היא עוצמתית במיוחד, ומובילה את הקורא כמעט להרהורים פילוסופיים על-אודות מהות הענישה". לדברי עמית, יש מקום לחשוש ששליחתו של הצעיר לכלא לא רק תעלה כסף רב, אלא גם תוריד לטמיון את הכסף שהושקע בשיקומו.

עמית מסביר מדוע החליט לבסוף לתמוך במאסר: "להטלת עונש על נאשם יש לעיתים השלכה על שיקומו של נפגע עבירה, והדברים נכונים במיוחד בעבירות מין. עלול להיווצר מצב בו שיקומו של המערער יבוא על חשבון שיקומה של המתלוננת, שליוותה את ההליך המשפטי, ואף היא התייצבה באולם בית המשפט". לדבריו, עונש מאסר הוא כרטיס הכניסה בחזרה לחיק החברה, ו"לכן, המוטיבציה לשיקום, לה תורמת גם חרב המאסר הממושך המתנופפת מעל נערים שלא עברו את ההליך השיקומי, אינה אמורה להתאיין, גם אם ירצה המערער עונש מאסר". את הנאשם ייצג עו"ד שי נדל, ואת המדינה - עו"ד דפנה שמול.