חוק הגיוס יוגש לכנסת במתכונתו הנוכחית

חברי ועדת החוץ והביטחון אישרו (יום ה', 19.11.15) לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את נוסח התיקון להצעת החוק שירות ביטחון המכונה "שוויון בנטל". הוועדה אישרה את נוסח ההצעה כפי שהגיע מהממשלה ללא שינוי.

על ח״כ יואב קיש (ליכוד), שהודיע כי לא יצביע בעד, אסר יו"ר סיעת הליכוד ח"כ צחי הנגבי להשתתף כנציג מטעמה בהצבעות בוועדה. קיש אמר כי ימשיך לפעול לקדם את המתווה שהציע מחוץ לוועדה.

בדיון בוועדה, אמר היועץ המשפטי של משרד הביטחון, אחז בן-ארי: "נוסח החוק הקיים יצר בפועל התנגדות רבה ברחוב החרדי. תקופת ההסתגלות בחוק הקיים לא הייתה ארוכה מספיק כדי לבסס את ההסדר במגזר. לדעת שר הביטחון, הדרך היעילה ביותר להגדלת מספר החרדים בצה"ל איננה עוברת באמצעים של כפייה. היה והצעת החוק תעבור בכוונתנו להקים צוות בין משרדי שיפעל להרחבת אחוזי הגיוס של חרדים לצה"ל. אין כאן תעלול משפטי. השאלה היא האם מדובר בנוסח חוקתי ומה יביא לתוצאות טובות יותר. אנו גם חושבים על הקמת צוות בין-משרדי, כדי לדאוג לכך שתהיה עמידה ביעדים ופיקוח ובקרה. במקביל אנחנו מתכוונים להגביר את הפיקוח על הישיבות שכל מי שרשום באמת לומד שם"

ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד): "עקרון השוויון הוא עיקרון קדוש. מדובר ביהודים שחיים כאן בדיוק כמונו ויש בינינו שותפות גורל. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אם אנחנו עם אחד וכולם שווים בפני החוק. דרוש לנו אתוס אחד ללא הבדל בין דם לדם. זה לא קשור לפוליטיקה, זהו דיון עקרוני".

ח"כ עפר שלח (יש עתיד): התיקון להצעת החוק לא יעמוד במבחן בג"ץ. החוק החדש הוא אסופה של כל הרע מכל העולמות. שר הביטחון מאבד את הלגיטימיות המוסרית שלו. חרפה כזו לא הייתה במקומותינו".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "המטרה של החוק הזה היא להגדיר שינאה. על כל גדוד חרדי שיתגייס ניתן יהיה לשחרר 8,000 אנשי מילואים".

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "הדיון הוא לא על מספרים אלא על עקרונות. השינוי הזה יביא לכך שאנשי מילואים ישקלו אם להתייצב בפעם הבאה שידרשו".

ח"כ איל בן-ראובן (המחנה הציוני): "תהליך גיוס החרדים החל כבר לפני 20 שנה והיה לנו מספיק זמן להפיק לקחים. אז מדוע צריך להוסיף עוד 6 שנים של תקופת הסתגלות".

ח"כ צחי הנגבי, יו"ר ועחו"ב: "אי-אפשר להתווכח עם הרעיון הערכי של שוויון בנטל. בוועדת שקד רוב חברי הוועדה התנגדו לסנקציות פליליות. היחיד שתמך ודחף היה לפיד שהפעיל לחץ פוליטי. היום אנחנו למעשה מאשרים את מה שרוב חברי ועדת שקד ביקשו לקדם קודם לכן".

ח"כ ענת ברקו (ליכוד): "אם רוצים לגייס חרדים זה לא יצליח אם נלך עם הראש בקיר. חייבים להתקדם רק בהידברות".

ח"כ יואב קיש (ליכוד): "אנחנו לא רוצים להביא לגיוס בכפייה. אין כאן זבנג וגמרנו. זה מחייב תהליך והידברות. אני מודע לכך שאני עלול לשלם מחיר פוליטי אבל אני לא מוכן לקחת חלק באישור חוק שעלול שלא לקבל את אישור בג"ץ".

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי): "חקיקה כפייתית תבלום את התהליכים החיוביים שהתחלנו בהם. רק הסכמות יכולות להוביל לשילוביות".

ח"כ אבי דיכטר (ליכוד): "היעד של כולנו הוא דומה: לגייס כמה שיותר חרדים והמטרה הזו לא תתממש אלא בדרכי נועם".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "הבנים שלנו לומדים תורה כי הם חייבים בדיוק כמו שהחילוניים חייבים להתגייס. איך אפשר לטעון שהחוק הקיים שינה את המצב אם למעשה הוא ייכנס לתוקף רק ב-2017".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי): "מלכתחילה בחיים אין שוויון מלא. כך אין שוויון בין חייל קרבי לג'ובניק או בין שירות גברים לזה של הנשים. לא צריך להיבהל מפסיקת בג"ץ. אם החוק לא יעבור נדאג לקדם אותו דרך 'חוק ההתגברות'".

ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "אנחנו לא מדברים כאן רק על גיוס חרדים לצה"ל, אלא על כל הפעילות של יש עתיד נגד החברה החרדית. הם פעלו נגדנו בשנאה ובגזענות. אין להם שום רצון אמיתי לשלב אותנו. מה שהם רוצים זה להפוך אותנו לחילוניים. ככל שיפעילו נגדנו יותר לחץ כך נתגייס פחות. עם ישראל קיים רק בזכות לומדי התורה".

התיקון לחוק יובא להצבעה במליאה ביום שני הקרוב.