|
[צילום: נתי שוחט, פלאש 90]
|
|
|
|
|
"קבלן המבקש לשייך לעצמו את זכויות הבנייה (המהוות 'נכס משותף' של בעלי הזכויות בקרקע) העתידיות, ו'לשריין' לעצמו את האפשרות להוסיף ולבנות על הבניין (דבר אשר מעבר לתועלת הציבורית הגלומה בו, טמונים בו גם יתרונות וחסרונות כלכליים לכלל המעורבים בפרויקט) - צריך להבהיר את כוונתו כלפי רוכשי הדירות הקיימים והעתידיים בבית המשותף - באופן ברור, מפורש וחד-משמעי, תוך מתן פומבי להסכמות שהושגו (אשר סביר להניח כי הן תבואנה לידי ביטוי גם במחיר שישולם בתמורה לרכישת הזכויות בדירות), למשל בדרך של רישום מתאים בתקנון הבית המשותף, או בפנקס הבתים המשותפים".
כך קובע (יום ג', 15.12.15) שופט בית המשפט העליון,
חנן מלצר. לדבריו, כאשר הקבלן יבקש לבנות בחלקים מהרכוש המשותף, יהיה עליו להגיע להסכמות ואולי גם להסדרים כלכליים עם כל בעלי הדירות במתחם, להם שייך הרכוש המשותף.
הדברים נאמרו בהחלטתו של מלצר לקבל באופן חלקי את ערעורם של 50 רוכשי דירות בשישה בניינים בירושלים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעיר, בנוגע למימוש זכויות בנייה על גגות הבניינים ששטחם 1,500 מ"ר. חברת ארזי הבירה שמרה לעצמה את הזכות לבנות על הגגות אם תקבל היתרים, ובנושא זה קבע מלצר - בניגוד לקביעת המחוזי - שעליה לקבל את הסכמת כל בעלי הדירות, ולא רק אלו שסירבו מלכתחילה להעניק לה זכות לעשות זאת.
יתר חלקי ערעורם של הדיירים נדחו, בהסכמת הנשיאה
מרים נאור והשופט
אורי שהם. את הדיירים ייצגו עוה"ד אילן הקר ומרים אייזנשטיין-היילברון, ואת ארזי הבירה - עו"ד בנימין שור.