הרופאים הבכירים בישראל, יותר מתמיד, מככבים בצמרת רשימת שיאני השכר במגזר הציבורי לשנת 2014. על-פי נתוני הממונה על השכר במשרד האוצר, הרופאים ממלאים את כל העשירייה הראשונה בטבלה ואת כל העשירייה השנייה, למעט נציב תלונות השופטים שהגיע למקום ה-18. למעשה, מלבד אותו נציב ועוד כ-5 בעלי תפקידים בכירים בתעשיות הביטחוניות, כל מאה שיאני השכר הראשונים הם רופאים.

גם בדוח הנוכחי, משרד האוצר לא הצליב בין המשכורות שמשולמות לרופאים בבתי החולים הממשלתיים לבין המשכורת הנוספת שמשולמת להם באמצעות תאגידי הבריאות של בתי החולים שנחשבים באופן טכני בלבד כישות משפטית נפרדת, ולכן רוב רובם של שיאני השכר בדוח מגיעים מבתי החולים של שירותי בריאות כללית - שם שכר הרופאים משולם באמצעות תלוש שכר אחד הכולל גם את הרכיבים שמהווים "עבודה נוספת". באוצר מודים כי אם היו מציגים את השכר המשולב והכולל של הרופאים בבתי החולים הממשלתיים ובראשם איכילוב, שיבא וברמב"ם - לפחות חלקם היו עוקפים את הרופאים של הכללית ומתמקמים בראש טבלת השיאנים. כבר כמה שנים שבאוצר מבטיחים כי "בקרוב" יתפרסם דוח שיאחד את הנתונים, אולם היום גורמים במשרד נשמעו בטוחים מתמיד והצהירו כי 90% מהעבודה על הדוח המאוחד כבר הושלמה.

כך, אל המקום הראשון בטבלת שיאני השכר הגיע מומחה לרפואת נשים מאחד מבתי החולים של שירותי בריאות כללית, עם שכר בגובה 127,888 שקל ברוטו בחודש. אל המקום השני הגיע מנהל מחלקת בריאות האישה בבי"ח של הכללית עם 126,782 שקל ברוטו בחודש; ואל המקום השלישי הגיע מנהל היחידה לטיפול נמרץ בבית החולים הממשלתי פוריה שליד טבריה, ד"ר מוהנא חטיב, עם 121,705 שקל ברוטו בחודש. באופן חריג למדי, אל המקום הרביעי הגיע רופא מבית החולים הממשלתי אסף הרופא, עם שכר של 118,925 שקל ברוטו בחודש ששולם כולו על-ידי תאגיד הבריאות של בית החולים. לרוב, השכר מתאגיד הבריאות מהווה לא יותר מ-30% משכרו הכולל של הרופא, ומכאן הייחודיות של המקרה.

פרופ' גבריאל סנדרו, מנהל היחידה לכירורגיית כלי דם בביה"ח סורוקה של הכללית שהגיע לפני מספר שנים אל המקום הראשון בטבלה, הסתפק הפעם במקום ה-8, אף ששכרו דווקא גדל בעקביות והוא עומד על 114,900 שקל ברוטו בחודש. את העשירייה הראשונה חותם מי שמוגדר בדוח "מומחה בכיר" משירותי בריאות כללית, עם שכר בגובה 111,022 שקל ברוטו בחודש. אף שכמחצית מבוגרי הפקולטות לרפואה הם נשים, אין אפילו רופאה אחת מקרב עשרים השיאנים הראשונים. נשים רופאות מופיעות החל מהעשירייה השלישית, ביחס של רופאה אחת לכל חמישה רופאים גברים.

תאגידי הבריאות, המכונים גם "קרנות מחקר", הוקמו בבתי החולים הממשלתיים כישות משפטית נפרדת על-מנת להפעיל את תשתיות בתי החולים בשעות אחר-הצהריים תוך עקיפת הסכמי העבודה הקיבוציים. הרעיון היה בעיקר לבצע ניתוחים לאחר שעות העבודה הרגילות באמצעות העסקה "גמישה" יותר, אך עם השנים לפחות חלק מהתאגידים הפכו לחלק בלתי נפרד ממערכת התגמול של הרופאים ולא רק עבור פעילות כירורגית אחר-הצהריים.

על-פי הדוח, 27% מהעובדים בבית החולים שיבא (תל השומר) מועסקים במקביל באמצעות התאגיד, זאת לעומת 16% באסף הרופא, 12% בוולפסון ו-6% בלבד בפוריה. בעוד שהשכר הממוצע של רופאים בשירות המדינה עומד על 32,431 שקל ברוטו בחודש, השכר הממוצע של רופאים המתוגמלים גם על-ידי התאגיד עומד על 41,130 שקל ברוטו בחודש. סכום זה אינו כולל את השכר הנוסף של חלק מהרופאים שעובדים אחר-הצהריים גם בקופות החולים ובמסגרות פרטיות.