עמית: הודאה איננה ראיה זניחה

שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, מזהיר מפני הפיכת הודאותיהם של חשודים לראיה זניחה-יחסית המצטרפת לראיות אחרות. עמית אומר זאת (יום ד', 23.12.15) בפסק דינו בערעורו של רומן זדורוב, שהורשע ברצח תאיר ראדה במידה רבה בשל הודאותיו - מהן חזר לאחר מכן.

לדברי עמית, "ההודאה, שנחשבה בעבר למלכת הראיות הולכת ויורדת במעמדה, אך שומא עלינו להישמר מלהגיע לצד השני של תנועת המטוטלת, ולהפוך את ההודאה לשפחת הראיות. כשלעצמי, איני סבור כי יש לקשור כתרים להודאה ואין לראותה כמלכה שכל הראיות האחרות משתחוות לה ומסתופפות בצילה. אך גם אין להפוך את היוצרות וליצור חזקה לפיה כל הודאה שנמסרה 'נופלת' מיניה וביה לאחת המשבצות של הודאות השווא.

"...ברי כי יש להידרש בזהירות רבה להודאה, ויש לבחון אותה על-פי המבחן הכפול - הפנימי והחיצוני. אולם כל עוד המצב החוקי בישראל טרם השתנה והתוספת הראייתית הנדרשת להודאה היא עדיין 'דבר מה נוסף', אין לעבור לקיצוניות ההפוכה ולראות את ההודאה אך תוספת ראייתית לראיות מרכזיות אחרות".

עוד קובע עמית: "איני סבור כי יש מקום לקבוע תבניות פורמליות לתוספת הראייתית הנדרשת להודאה לצורך הרשעה, וגם אם המחוקק הסתפק ב'דבר מה נוסף', בחיי המעשה משקלה של התוספת הראייתית הנדרשת הוא פועל יוצא מחוזקה של ההודאה וממכלול הראיות והנסיבות".

עמית דוחה את השימוש בנתונים על הודאות שווא בארה"ב: "כשלעצמי הייתי נזהר מלייבא לשיטתנו המשפטית מסקנות משיטת המשפט בארצות הברית, שם המשפטים הפליליים מתנהלים בפני חבר מושבעים; התובע נבחר על-ידי הציבור כחלק מקריירה פוליטית; וגם השופט המדינתי נבחר על-ידי הציבור. רוצה לומר, כי לא מערכת המשפט בארצות הברית ולא ההליך המשפטי המתנהל בפני חבר מושבעים כמו מערכת המשפט בישראל וההליך המתנהל בפני שופט מקצועי".