ועדת הכלכלה המשיכה (יום ב', 28.12.15) להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק נתוני אשראי, שנועדה להגביר את התחרות בשוק האשראי בעיקר למשקי הבית ולעסקים קטנים. בדיון היום עסקה הוועדה בשירותים שלשכות האשראי (חברות הדירוג) יהיו רשאיות לתת, בהתבסס על נתוני האשראי, וכן בסעיף העוסק בהקמת המאגר לנתוני אשראי ומטרותיו. במהלך הדיון אמר היו"ר איתן כבל כי ככל שהוועדה מתקדמת בתהליך אישור החוק מתגבר החשש שהאיש החלש ביותר בתהליך הוא הצרכן. הוא הבהיר לכל נציגי הממשלה כי הוא מצפה שהחוק למעשה יפרוס שטיח אדום בפני הצרכן - שהוא ילך עליו וכל הגופים הם שיצטרכו להגיע אליו ולחזר לפתחו עם הצעות לאשראי תחרותי. בשל החשש דרש כבל לקבל מסמך המרכז את כל הזכויות של הצרכן בחוק, על-מנת לוודא שהוא לא ייפגע.

בפתח הדיון ביקש ח"כ עיסאוי פריג' (מרצ) התייחסות למסמך שקיבל מסמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, לפיו בנק ישראל כבר התחיל בהליך הקמת המאגר ונתן הוראות לבנקים באשר לשמירת נתונים. מנכ"ל בנק ישראל, חזי כאלו, התייחס לדברים ואמר כי הקול הקורא שהוציא בנק ישראל בבקשה לקבל מידע בנוגע להקמת מאגר נתוני אשראי וגם הנחיות לבנקים נעשו בתיאום ובידיעת הוועדה והאוצר. "ברור שהכל יהיה כפוף לחוק, אבל אנחנו רוצים להתחיל לעבוד במקביל. טיוטת ההוראות תשונה בהתאם לשינויים בחוק, אבל אם לא נפעל במקביל המאגר לא יקום גם בעוד 4 שנים", אמר.

הוועדה אישרה סעיף המאפשר לחברות הדירוג לתת לגופים המלווים שירותים על בסיס הנתונים ממאגר בנק ישראל, בהם דירוג אשראי של הלקוח והודעה על שינוי בדירוג של הלקוח. פריג' הגדיר את החוק כ"חוק הסימונים" ואמר כי הוא נועד לסמן את האזרח. הוועדה סירבה לאשר סעיף אחר שנועד לאפשר לחברות הדירוג לתת ייעוץ לבנקים או לגופים המלווים בין היתר באשר להתקשרות עם הלקוח והכדאיות בנקיטת הליכי גבייה מולו. סמנכ"ל ידיד מלמד התייחס לכך ואמר כי "שירותי הייעוץ יינתנו לבנקים בתשלום, מישהו יגזור קופון ומי שישלם על זה בסוף יהיה הצרכן". נציג חברת מימון ישיר, בצלאל לבנה, הזהיר ממצב שבו חברה המציעה הלוואות תהיה חייבת לרכוש את שירותי הייעוץ - והדבר ייצור דואופול שכן רק שתי חברות הדירוג הקיימות כיום יוכלו לגשת למאגר הנתונים ולספק דירוג איכותי. ח"כ רועי פולקמן (כולנו) התייחס לדברים ואמר כי כיום לא ניתן לקבל שום ייעוץ, ולאחר אישור החוק מי שירצה יוכל לקבל ומי שלא לא.

סמנכ"ל חברת האשראי החוץ בנקאי טריא, נדב מנסדורף, אמר כי החוק נבנה בצלמם של הבנקים, כך המשמעות היא שמודל החיתום יתנהל כמו היום, ולקוח ערבי מהפריפריה או אפילו רוסי מהפריפריה יישארו מודרי אשראי. לדבריו, "שוק האשראי היום פועל במתודולוגיות של סוחרי סמים, נותנים לציבור אשראי יקר, משעבדים אותו ואז נותנים לו עוד אשראי ולא מאפשרים לו לצאת מהמעגל". בעקבות הדברים דרש היו"ר כבל הבהרות באשר לנושא הייעוץ. הוא הבהיר כי הייעוץ צריך להיות וולנטרי, ואם יחייבו את הגופים המלווים לקבל ייעוץ אז יש לפקח על מחירו וכן להבהיר מי יוכל לייעץ. נציגת משרד המשפטים, עו"ד רוני נויבואר, אמרה הסכימה לדרישה להוסיף לחוק אמירה ברורה שלא תהייה חובה לרכוש שירותי ייעוץ. עם זאת היו"ר אמר כי הוועדה תכריע בסעיף לאחר שיקבל את ההסבר המלא, גם בסוגיית מי יורשה לייעץ.

נושא הייעוץ היה במחלוקת גם כאשר הוועדה עברה לדון בסעיף שעוסק בשירותים שיתנו חברות הדירוג לצרכנים. לפי ההצעה שאישרה הוועדה השירות לצרכן יכלול דירוג אשראי ללקוח והודעה על שינוי בדירוג או שינוי בנתוני האשראי במאגר. גם במקרה זה נדחתה ההכרעה בשאלה האם לאפשר לחברות לייעץ גם לצרכנים כיצד לשפר את הדירוג שלהם. ח"כ פריג' טען כי ייעוץ לצרכן יעמיד את חברות הדירוג בניגוד עניינים. "אי-אפשר לדרג את הצרכן, לייעץ לנותן ההלוואה ובסוף גם לייעץ לצרכן", אמר. ח"כ פולקמן ציין כי מטרת החוק היא לסייע לאותה קבוצה שמצאה את עצמה פונה לשוק האפור, ולאפשר לה להימנע מכך. לכן, לדבריו, ייעוץ כזה יאפשר לציבור להימנע מפניה לשוק האפור.

בעקבות זאת דרש, כאמור, היו"ר כבל מנציגי הממשלה להעביר לוועדה בצורה מסודרת מסמך שירכז את כל זכיותיו של הצרכן, בהן איזה דוחות הוא זכאי לקבל, כמה פעמים בשנה ותמורת איזה מחיר. "אנחנו מתקדמים והאיש הכי חלש בתהליך הוא הצרכן. אני רוצה שהוא ילך על שטיח אדום וכולם יבואו אליו ואני לא מרגיש את זה בהצעת החוק", אמר ח"כ כבל. יש לציין כי הוועדה שיפרה את מצבו של הצרכן גם בדיון הקודם, שהתקיים בשבוע שעבר, והוסיפה להצעת החוק הוראה לפיה לשכות האשראי יחויבו למנות ממונה לטיפול בפניות הציבור כתנאי לקבלת רישיון, ולפרסם את דרכי ההתקשרות אליו.