משה אשר [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
שני מהלכים שעלו למדינה 6 מיליארד התרחשו יחד |
ועדת הכספים אישרה הורדת מס חברות ל-25% ● ההורדה אושרה למרות מחאת האופוזיציה שדרשה לשלב בהורדת מס חברות מהלכים חברתיים או להפחית בצורה דיפרנציאלית עם העדפה לחברות קטנות
בתום דיון סוער במיוחד אישרה (יום ב', 28.12.15) ועדת הכספים: מס החברות יופחת החל בשבוע הבא, תחילת 2016, באחוז וחצי מ-26.5% ל-25%. מטרת ההפחתה לעודד את ההשקעות במשק והגברת הצמיחה. בעקבות הורדת מס החברות ל-25%, ישראל משתווה לשיעור מס החברות הממוצע במדינות המפותחות שעומד על 24.99%. קודם לאישור ההפחתה במסגרת הצעת חוק, התקיים דיון סוער שבמהלכו תקפו חברי כנסת מהאופוזיציה את ראש אגף התקציבים באוצר ואת מנהל רשות המיסים על סירובם לקדם מהלך חלופי שיכלול הורדה דיפרנציאלית של מס החברות ובמקביל הפחתת מיסים עקיפים לסיוע לשכבות החלשות.
מנהל רשות המיסים, משה אשר, הסביר את המהלך: "על-רקע המשבר התקציבי שהיה ב-2014-2013 העלו את מס החברות מ-25% ל-26.5% והחל ב-2016 אנחנו מבקשים להוריד חזרה. העלות התקציבית של ההפחתה עומדת על 1.2 מיליארד ש"ח. מבחינתנו זה כסף שיחזיר את עצמו כיוון שהוא יתמרץ חברות להשקיע בעסקים, להעסיק עוד עובדים, השקעות של חברות בישראל ויוביל בסופו של דבר לצמיחה. אנחנו כבר כמה שנים בקצב צמיחה נמוך מדי. ועל-כן החלטנו לנקוט במהלך הזה".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, הציע לאנשי האוצר לשנות מעט את מתווה ההפחתה: "הפחתת מס חברות באחוז בעלות של 800 מיליון ש"ח והפחתה של חצי אחוז בעלות של 400 מיליון ש"ח של מס הכנסה. דבר כזה יאפשר גם הקלה לשכבות החלשות". ח"כ זהבה גלאון (מרצ): "יש לקבוע מס חברות דיפרנציאלי. במקום לקבוע הורדת מס גורפת לכל החברות, לסייע יותר לחברות קטנות. שחברות בעלות מחזור נמוך ייהנו מהפחתה גבוהה יותר מחברות בעלות מחזור עסקים גדול, שהן ישלמו מס חברות גבוה יותר בשיעור 30%. זה גם יגדיל את הכנסות המדינה ממיסים, גם יעודד חברות קטנות וגם יקטין את הפערים. מה ההיגיון לתת את אותה הטבה לתאגידם הגדולים?!". ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני): "חודשים של דיונים על התקציב ובסוף מביאים את הדבר הזה. פתאום יש עודף כסף לחלק לעשירים. מן הראוי שלא כל הכסף יילך להפחתת מס חברות ושניתן יהיה להפנות לפחות את חלקו לטובת סיוע לאוכלוסיות חלשות".
ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו): "שוב רואים סדרי עדיפות לקויים. כשיש עודפים לאן הם הולכים - לעשירים וכשאין - אומרים אין מאיפה לתת לחלשים. כשיש עודף החלשים אפילו לא נספרים. אז מתי יספרו את החד-הוריות, את החלשים, כשיש הם בכלל לא בלופ. אז מתי נפנה כספים לרווחה? מעבר לכך, אם יש עודפים, אזי לא היינו צריכים לפגוע בחיסכון הפנסיוני במסגרת חוק ההסדרים. 60 אלף עסקים קטנים נסגרים ואנחנו יוצרים פה מערכת ששוב מעמיסה את כל כובד המשקל על העסקים הקטנים ואומרים להם תתמודדו כמו התאגידים הגדולים, שבין כה וכה יודעים לצאת ממערכת המיסוי ויש להם ארסנל מומחים לצורך כך. כלומר, העודפים תמיד הולכים או לביטחון או לעשירים". ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) תקף את המהלך: הורדת מס החברות מוכיחה שאין בשורה במשרד האוצר. חוזרים אל המדיניות הישנה של ראש הממשלה, זו שהובילה למחאה החברתית. יש לקדם במקום זאת מס חברות פרוגרסיבי, שמיטיב עם עסקים קטנים, כפי שמדינות רבות כבר השכילו לעשות".
ח"כ איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני): "יש אפשרות לתת מס חברות דיפרנציאלי. למשל בצרפת שיעור המס נקבע לפי הרווח של החברה, לפי המחזור השנתי ולפי הרווח. ככה מעודדים חברות. אם רוצים לעודד צמיחה צריכים לעודד במקומות הנכונים או במקומות שרוצים להביא אליהם תעסוקה". ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני): "אני בעד החזרת המשק למסלול צמיחה והמגזר העסקי צריך לקבל שדר שהוא חוזר להשקעות ולא נכנס לבונקר ושייפתחו כאן יותר עסקים ולא יעברו לחו"ל. עם זאת, יש עכשיו סכום מסוים שאיתו רוצים להניע את המשק, אך נדרש להסתכל על המאקרו; אנחנו עושים דברים חשובים שמיטיבים עם העובדים מצד אחד אך מקשים מאוד על בעלי עסקים מצד שני, כמובן עסקים קטנים. גם ההטבות ורמת האשראי לעסקים גדולים הרבה יותר גבוהה, פי 2.5 מאשר לעסקים הקטנים. הקטנים לא מקבלים כלום. בפועל גם החברות הגדולות אפילו לא משלמות 25% מס חברות ומי שבאמת זקוקים לזה הם הקטנים. לכן המהלך כפי שהוא מוצע הוא לא נכון".
משה אשר השיב: "הפרוגרסיביות נמצאת במיסוי הישיר. הממוצע ב-OECD עומד על 24%. אנחנו צריכים להוריד, כי אנחנו גם מתחרים בחו"ל. על-מנת שהפחתת המס על יחידים תהיה אפקטיבית צריך להשקיע הרבה יותר כסף. כעת אנחנו חושבים שאת הכסף הזה צריך להשקיע בהפחתת מס חברות".
ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי הסביר אף הוא את המהלך ודבריו עוררו סערה בקרב חברי הכנסת. לוי: "המהלך של הפחתת מס חברות אינו עומד בפני עצמו אלא כולל את הורדת המע"מ. שני מהלכים שעלותם למדינה 6 מיליארד ש"ח התרחשו ביחד. כמעט 5 מיליארד ש"ח מתוך 6 הלכו להפחתת המע"מ. המהלך המשלים הוא של הורדת מס חברות, כי ראינו נתוני צמיחה לא טובים ולכן מעדיפים להוריד את נטל המס. המהלך העיקרי היה המע"מ אך היה נדרש המהלך הזה, בגלל הירידה בצמיחה ונתוני ההשקעות שהיו בירידה. הירידה מ-26.5% ל-25% מקרבת אותנו ל-OECD. צריך לזכור שאנחנו רוצים להיות מדינה תחרותית שחברות יגיעו לכאן וישקיעו בישראל. בכל אירועי ה- OECD אנחנו מקבלים קומפלימנטים שמערכת המס שלנו טובה".
מנהל רשות המיסים, משה אשר, הסביר את המהלך: "על-רקע המשבר התקציבי שהיה ב-2014-2013 העלו את מס החברות מ-25% ל-26.5% והחל ב-2016 אנחנו מבקשים להוריד חזרה. העלות התקציבית של ההפחתה עומדת על 1.2 מיליארד ש"ח. מבחינתנו זה כסף שיחזיר את עצמו כיוון שהוא יתמרץ חברות להשקיע בעסקים, להעסיק עוד עובדים, השקעות של חברות בישראל ויוביל בסופו של דבר לצמיחה. אנחנו כבר כמה שנים בקצב צמיחה נמוך מדי. ועל-כן החלטנו לנקוט במהלך הזה".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, הציע לאנשי האוצר לשנות מעט את מתווה ההפחתה: "הפחתת מס חברות באחוז בעלות של 800 מיליון ש"ח והפחתה של חצי אחוז בעלות של 400 מיליון ש"ח של מס הכנסה. דבר כזה יאפשר גם הקלה לשכבות החלשות". ח"כ זהבה גלאון (מרצ): "יש לקבוע מס חברות דיפרנציאלי. במקום לקבוע הורדת מס גורפת לכל החברות, לסייע יותר לחברות קטנות. שחברות בעלות מחזור נמוך ייהנו מהפחתה גבוהה יותר מחברות בעלות מחזור עסקים גדול, שהן ישלמו מס חברות גבוה יותר בשיעור 30%. זה גם יגדיל את הכנסות המדינה ממיסים, גם יעודד חברות קטנות וגם יקטין את הפערים. מה ההיגיון לתת את אותה הטבה לתאגידם הגדולים?!". ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני): "חודשים של דיונים על התקציב ובסוף מביאים את הדבר הזה. פתאום יש עודף כסף לחלק לעשירים. מן הראוי שלא כל הכסף יילך להפחתת מס חברות ושניתן יהיה להפנות לפחות את חלקו לטובת סיוע לאוכלוסיות חלשות".
ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו): "שוב רואים סדרי עדיפות לקויים. כשיש עודפים לאן הם הולכים - לעשירים וכשאין - אומרים אין מאיפה לתת לחלשים. כשיש עודף החלשים אפילו לא נספרים. אז מתי יספרו את החד-הוריות, את החלשים, כשיש הם בכלל לא בלופ. אז מתי נפנה כספים לרווחה? מעבר לכך, אם יש עודפים, אזי לא היינו צריכים לפגוע בחיסכון הפנסיוני במסגרת חוק ההסדרים. 60 אלף עסקים קטנים נסגרים ואנחנו יוצרים פה מערכת ששוב מעמיסה את כל כובד המשקל על העסקים הקטנים ואומרים להם תתמודדו כמו התאגידים הגדולים, שבין כה וכה יודעים לצאת ממערכת המיסוי ויש להם ארסנל מומחים לצורך כך. כלומר, העודפים תמיד הולכים או לביטחון או לעשירים". ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) תקף את המהלך: הורדת מס החברות מוכיחה שאין בשורה במשרד האוצר. חוזרים אל המדיניות הישנה של ראש הממשלה, זו שהובילה למחאה החברתית. יש לקדם במקום זאת מס חברות פרוגרסיבי, שמיטיב עם עסקים קטנים, כפי שמדינות רבות כבר השכילו לעשות".
ח"כ איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני): "יש אפשרות לתת מס חברות דיפרנציאלי. למשל בצרפת שיעור המס נקבע לפי הרווח של החברה, לפי המחזור השנתי ולפי הרווח. ככה מעודדים חברות. אם רוצים לעודד צמיחה צריכים לעודד במקומות הנכונים או במקומות שרוצים להביא אליהם תעסוקה". ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני): "אני בעד החזרת המשק למסלול צמיחה והמגזר העסקי צריך לקבל שדר שהוא חוזר להשקעות ולא נכנס לבונקר ושייפתחו כאן יותר עסקים ולא יעברו לחו"ל. עם זאת, יש עכשיו סכום מסוים שאיתו רוצים להניע את המשק, אך נדרש להסתכל על המאקרו; אנחנו עושים דברים חשובים שמיטיבים עם העובדים מצד אחד אך מקשים מאוד על בעלי עסקים מצד שני, כמובן עסקים קטנים. גם ההטבות ורמת האשראי לעסקים גדולים הרבה יותר גבוהה, פי 2.5 מאשר לעסקים הקטנים. הקטנים לא מקבלים כלום. בפועל גם החברות הגדולות אפילו לא משלמות 25% מס חברות ומי שבאמת זקוקים לזה הם הקטנים. לכן המהלך כפי שהוא מוצע הוא לא נכון".
משה אשר השיב: "הפרוגרסיביות נמצאת במיסוי הישיר. הממוצע ב-OECD עומד על 24%. אנחנו צריכים להוריד, כי אנחנו גם מתחרים בחו"ל. על-מנת שהפחתת המס על יחידים תהיה אפקטיבית צריך להשקיע הרבה יותר כסף. כעת אנחנו חושבים שאת הכסף הזה צריך להשקיע בהפחתת מס חברות".
ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי הסביר אף הוא את המהלך ודבריו עוררו סערה בקרב חברי הכנסת. לוי: "המהלך של הפחתת מס חברות אינו עומד בפני עצמו אלא כולל את הורדת המע"מ. שני מהלכים שעלותם למדינה 6 מיליארד ש"ח התרחשו ביחד. כמעט 5 מיליארד ש"ח מתוך 6 הלכו להפחתת המע"מ. המהלך המשלים הוא של הורדת מס חברות, כי ראינו נתוני צמיחה לא טובים ולכן מעדיפים להוריד את נטל המס. המהלך העיקרי היה המע"מ אך היה נדרש המהלך הזה, בגלל הירידה בצמיחה ונתוני ההשקעות שהיו בירידה. הירידה מ-26.5% ל-25% מקרבת אותנו ל-OECD. צריך לזכור שאנחנו רוצים להיות מדינה תחרותית שחברות יגיעו לכאן וישקיעו בישראל. בכל אירועי ה- OECD אנחנו מקבלים קומפלימנטים שמערכת המס שלנו טובה".
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X 
; פייסבוק
; פייסבוק
|
|
+כשהמחוקקת מבקשת סעד מהרשות השופטת
10:39 29/12/15 | נסים עוג'ר | לרשימה המלאה
שפיר.נחושה [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
10:39 29/12/15 | נסים עוג'ר | לרשימה המלאה
נראה כי בג"ץ (בג"ץ 8749/13) אינו שש לתת צו מוחלט או צו על תנאי, ואף לא פסק דין כנגד המדינה ומשרד האוצר וכן ועדת הכספים, בגלל הרגישות ביחסי הכוחות בין הרשות המחוקק לרשות השופטת
שפיר.נחושה [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
+"נוודא שירות בנקאי למאותגרים טכנולוגית"
09:25 29/12/15 | איציק וולף | לרשימה המלאה
[צילום: יח"צ]
המפקחת על הבנקים הודיעה שתפעל לוודא שהבנקים ימשיכו לספק שירותים זמינים גם לאוכלוסיות מאותגרות טכנולוגית שלא מסתדרות עם השירותים הדיגיטליים ▪ "ננחה את הבנקים ונדרוש שהבנקים יתנו מענה לאוכלוסיות שמתקשות עם השינוי"
[צילום: יח"צ]
+זכאות גם לניצולי שואה מזרחיים
00:50 29/12/15 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
יצחק כהן, משה כחלון ואלי אלאלוף [צילום: דוברות הכנסת]
שר האוצר ויו"ר הוועדה על הכרה ביוצאי מרוקו, אלג'יר ועירק כזכאים להטבות לניצולי שואה: "תוקן עוול היסטורי"
יצחק כהן, משה כחלון ואלי אלאלוף [צילום: דוברות הכנסת]
+אמיר אוחנה הצהיר אמונים במליאה
23:59 28/12/15 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
[צילום: יצחק הררי/פלאש 90]
אמר בנאום הבכורה כי צבעו אינו אחד אלא בשלל צבעי הקשת ▪ נתניהו: קבלת הפנים לה זכית מחברת את חלקי הבית. זו אחריות גדולה והזדמנות גדולה
[צילום: יצחק הררי/פלאש 90]
+ועדת הכלכלה דחתה אישור תקנות מכסות הביצים
23:51 28/12/15 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
[צילום: יח"צ]
היו"ר כבל דרש נתונים מלאים על התוכנית למעבר ללולים ללא סוללות: "האור בקצה המנהרה יצא בדיון הבא" ▪ בדיון נרשמה התנגדות חוצת מפלגות לתקנות ▪ ח"כ השכל: גם ראש הממשלה תומך בהפחתת הסבל מעל בעלי החיים ▪ ח"כ וקנין: השאלה כמה רה"מ מוכן לשלם על זה
[צילום: יח"צ]
+ועדת הכספים אישרה הפחתת אגרות תדרים
22:38 28/12/15 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
הפחתה מוגדלת לפריפריה
ההפחתה מהווה בשורה לגופים המשדרים, לתחנות רדיו ולחברות סלולר ▪ יו"ר ועדת הכספים: "הבשורה - במיוחד לפריפריה"
הפחתה מוגדלת לפריפריה
+הקואליציה החרימה את ההצבעות בהצעות אי-האמון
22:26 28/12/15 |
הקואליציה בחרה להחרים את ההצבעות בהצעות אי-האמון שהגישו סיעות האופוזיציה, במחאה על כך שמקובל לא להגיש הצעות אי-אמון בזמן שמוסד שלטוני מתכנס. למרות זאת הן נדחו בשל העובדה כי להצעות אלה נדרש רוב של 61 חברי כנסת.
+חברות הזנק יתומרצו להנפיק בישראל
22:23 28/12/15 |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015. החוק החדש מורה לחזק את הבורסה כחלופה משמעותית למימון חברות טכנולוגיה עילית, תוך הגדלת הסיכוי שחברות אלה יתפתחו בישראל, הקטנת התלות שלהן בשווקים כלכליים חיצוניים ושכלול שוק ההון לטובת כלל המשקיעים בו. בין עיקרי התיקון נמנים שלושה נושאים עיקריים: מימון המונים, הקלות והתאמות בדרישות הגילוי בתשקיף ובדיווח השוטף ובדרישות ממשל תאגידי והקמת קרנות טכנולוגיה עילית נסחרות.
+ועדה מקומית תוכל לאשר הקלה של תוספת שטחי בנייה לפרויקטים למגורים בבנייה רוויה
22:20 28/12/15 |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הוראת שעה), התשע"ו-2015. נקבעו מספר תיקונים לחוק התכנון והבנייה, במסגרת הוראת שעה למשך חמש שנים, שיאפשרו לוועדה מקומית לאשר תוספת שטח לבנייה בהליך של הקלה. כן מוצע כי במקרים מיוחדים, תוכל הוועדה המקומית לאשר תוספת גם אם היא מהווה סטייה ניכרת מתכנית. עוד מוצע כי תוספת כאמור, תופחת משטח ההגדלה המותר לבנייה.
+הזכאות לרכישת דירה ציבורית לא תיפגע עקב עזיבת הדירה בעקבות אלימות של בן זוג
22:19 28/12/15 |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון מס' 6), התשע"ו-2015. מדובר בהצעה של ח"כ דוד צור שעברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת וח"כ יעקב מרגי המשיך את הליך החקיקה בכנסת זו. חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), קובע את תנאי הזכאות לרכישת דירה ציבורית ובין השאר את התנאי של תקופת מגורים רציפה בדירה. מוצע לקבוע, כי הזכאות לרכישת דירה ציבורית לא תיפגע עקב עזיבת הדירה למקלט לנשים מוכות או עזיבת הדירה בעקבות אלימות של בן זוג, ובלבד שנתינה החלטה שיפוטית המעידה על האלימות או שניתן אישור מהמחלקה לשירותים חברתיים כי הדייר מטופל בשירותי הרווחה על רקע אלימות בן הזוג.
+סופית: הוארכה הוראת שעה בעניין עצור החשוד בעבירות ביטחון
22:18 28/12/15 |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשע"ו-2015. יוארך תוקפו של חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה) לשנה נוספת.
+בקריאה ראשונה: פטור מחובת הבחינות לרפואת שיניים
22:16 28/12/15 |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק לתיקון פקודת רופאי השיניים (מס' 6) (פטור מבחינות), התשע"ו-2015. מוצע בה לאפשר למנהל לקבוע בתקנות פטור מחובת הבחינות, כולה או חלקה, הנדרשות לצורך קבלת רישיון לעסוק ברפואת שיניים.
+בקריאה ראשונה: לא יוטל היטל על העסקת משקיעים זרים אזרחי ארה"ב
22:15 28/12/15 |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 18), התשע"ו-2015. מוצע בה לתקן את חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), כך שלא יוטל על משקיעים זרים, עובדים מומחים החיוניים מטעמם ובני זוגם, שהם אזרחי ארצות הברית, היטל על העסקתם. כמו כן, מוצע לתקן את ההגדרה "עובד זר" ולהחריג ממנה משקיע זר, עובד חיוני ובני זוגם שקיבלו אשרה לפי חוק הכניסה לישראל.
+"שוק האשראי עובד כמו סוחרי סמים"
22:12 28/12/15 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
חזי כאלו [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
יו"ר ועדת הכלכלה דרש מנציגי הממשלה להציג בפני הוועדה את כל הזכויות של הלקוח ▪ סמנכ"ל חברת האשראי החוץ בנקאי טריא מזהיר: "דוחפים לציבור אשראי יקר ולא מאפשרים לו לצאת מהמעגל" ▪ כבל הביע חשש ממצב שבו הצרכן יהיה החוליה החלשה בתהליך ודרש: "החוק צריך לפרוס בפניו שטיח אדום"
חזי כאלו [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
+ועדת הכספים אישרה העברת 852 מיליון ש"ח
21:48 28/12/15 | | לרשימה המלאה
[צילום: פלאש 90]
העברת הכספים, רובה לבריאות, נועדה לאפשר ניצול מקסימלי של התקציב על-מנת לקדם כמה שיותר תוכניות עוד ב-2015 חרף אישור התקציב חודש וחצי לפני סוף השנה
[צילום: פלאש 90]
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| שני מהלכים שעלו למדינה 6 מיליארד התרחשו יחד |
| תגובות [ 2 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |||||
| 1 |
|
||||||
| 2 |
|
||||||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |
