נותר ספק סביר ברוב עבירות השוחד שיוחסו לאביגדור קלנר, ולכן הוא זוכה מהן והורשע רק במקצתן. זוהי השורה התחתונה של פסק הדין בבית המשפט העליון (יום ג', 29.12.15) בעניינו של קלנר בפרשת הולילנד שנחשפה ב-News1.

קלנר עמד בראש קבוצת פולאר, שרכשה את השליטה בפרויקט הולילנד והייתה מבעלות השליטה בחברת הזרע. השופט צבי זילברטל אומר, כי בניגוד לשופט המחוזי דוד רוזן - ל"ראיות האווירה", המלמדות שקלנר ידע על דרכיו המושחתות של שמואל דכנר, יש משקל פחות בקביעת אשמתו של קלנר עצמו.

זילברטל החליט לזכות את קלנר ממתן שוחד בסך 600,000 שקל בשנת 2002 בתפקידו בחברת הזרע, אשר לפי הנטען הועברו למאיר רבין - עוזרו של דכנר - כדי שישפיע על דודו, יעקב אפרתי, שהיה אז מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל, לסייע בהפשרת קרקעות הזרע בפארק איילון. לדברי זילברטל, נותר ספק סביר באשמתו של קלנר בפרשה זו, בין היתר משום שייתכן שהוא התקשר עם דכנר כדי שהלה יעניק לו שירותים לגיטימיים, ומשום שלא צריך לייחס חשיבות לכך שדכנר לא הנפיק חשבוניות עבור תשלומים אלו.

זילברטל הותיר על-כנה את הרשעתו של קלנר בהעברת 620,000 שקל לדכנר בשנת 2004, שוב כדי לשחד את אפרתי דרך רבין. התשתית הראייתית בנוגע לתשלומים אלו, בתוספת לתשתית הכוללת בעניינו של קלנר, מוכיחה את אשמתו מעבר לספק סביר - הוא קובע. קלנר ידע באותה עת, שדכנר אינו בוחל באמצעים מושחתים כדי לקדם את מטרותיו, ותשלומים אלו הועברו לדכנר שלא בדרך המלך ובלא שיהיו לקלנר הסברים מספקים לביצועם.

בפרשת הולילנד שוב קובע זילברטל, כי אשמתו של קלנר לא הוכחה מעבר לספק סביר. שם דובר בהעברת 825,000 שקל לדכנר כדי שישחד את מהנדס העיר דאז, אורי שטרית. גירסתו של קלנר אינה חסרת משקל ולא די באופי המחשיד של ההסכמים שמכוחם הועבר הכסף. אין ראיות חיצוניות לכך שהכסף אכן נועד לשחד את שטרית, והיו שיקולים לגיטימיים להעסקתו של דכנר בידי פולאר באותה עת.

בשל הזיכוי החלקי של קלנר, הוקל עונשו משלוש שנות מאסר לשנתיים. זילברטל מדגיש, כי מדובר בעונש הנגזר מנסיבותיו הייחודיות של תיק הולילנד, וכי אין ללמוד ממנו על רף הענישה במקרים אחרים. השופטים סלים ג'ובראן, יצחק עמית, עוזי פוגלמן וניל הנדל הסכימו עם זילברטל.