"הכשרות מוסיפה רק 30 אג' לקילו עוף"

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה (יום ג', 29.12.15) בעלויות הכשרות בישראל על מוצרי המזון. ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) אמר בפתח הדיון כי הציבור התייאש מהבעיות בנושאים של דת ומדינה מאחר שהבין שהמערכת הפוליטית לא תפתור אותם. "התוצאה של הייאוש היא שאנשים לא עוזבים את הרבנות אלא את היהדות", אמר. הוא הוסיף כי "צריך לנתק את מה שדבק במערכת הכשרות, שהפכה כמעט למילה נרדפת לשחיתות". לדבריו, דוח האוצר שהוצג אתמול בתחקיר טלוויזיוני מעלה כי עלות העודפת של המונופול בכשרות היא 600 מיליון שקלים. "אם זה לא כלכלי אני לא יודע מה זה כלכלה ואם זה לא חברתי אני לא יודע מה זה חברה. הכשרות הפכה כר פעולה לחילול השם ולא לקידוש השם", אמר.

יו"ר הוועדה איתן כבל אמר כי הקבוצה שנושאת בנטל הכלכלי הכבד ביותר של הכשרות זו הקבוצה הדתית הכי חלשה. הוא הוסיף כי מה שמפריע לו יותר מכל הוא ש"הרבנות לא עושה את עבודתה, בלשון המעטה. היא כאילו הרגולטור, אבל היא במקום הכי נמוך בשרשרת ההשגחה של המזון והיא חזקה רק על אלה שאין להם גב פוליטי. זה מאבק פוליטי שהוא כלכלי מאוד, ולא לוקחים שבויים בקרב הזה".

מנכ"ל המשרד לשירותי דת, עודד פלוס, אמר כי לפי מסמך של משרד התיירות עולה כי העלות הישירה של הכשרות היא רק 0.9% מהמחזור של בית מלון, למשל. הוא הוסיף כי הכשרות מוסיפה רק 30 אגורות למחיר קילו עוף שנמכר היום ב-17 שקלים ושכר המשגיחים עומד רק על 37 שקלים לשעה. "אנחנו לא אחראים על הבד"צים ומי שרוצה מותג - משלם יותר. אני מסכים שמי שנושא בעול זה ציבור חלש, אבל הוא מוכן לשלם יותר", אמר.

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) התייחס לדרישה לתחרות בכשרות ואמר כי באותה מידה אפשר לעשות תחרות באישורי בריאות או כבאות בבתי מלון. כבל וחברי כנסת נוספים העירו כי הדבר לא דומה. שטרן אמר כי "כשלא מקפידים על בריאות אנשים מתים, אבל כשרות זה לא פיקוח נפש". ח"כ סופה לנדבר (ישראל ביתנו) שאלה למה אוכל של כלבים צריך להיות כשר, או שמפו לשיער או אפילו חיתולים לתינוקות. לדבריה, תעשיית הכשרות מגלגלת 3 מיליארד שקל בשנה שנופל כנטל על האזרח. ח"כ רחל עזריה (כולנו) הוסיפה כי הרבנות לא מאפשרת יבוא של בשר שאוכלים אפילו בחסידויות יהודיות בחו"ל ושולחת משלחת רבנים שיפקחו על השחיטה - דבר שמייקר את הבשר בעוד 20%.

אהרון ליבוביץ', שהקים מיזם של השגחה קהילתית המבקש להוות חלופה לזה של הרבנות, טען כי מונופול הכשרות של הרבנות לא רק שמייקר את הכשרות אלא מביא כשרות פחות טובה. "אנחנו באים להראות שאפשר אחרת, ושהתחרות לא רק על המחיר אלא גם על איכות השירות. היחס בין איכות למחיר זה כלכלה. כשהמשגיחה שלנו באה ודורשת שקיפות היא עושה זאת כדי להביא יותר לקוחות לבית העסק", הסביר.

מנכ"ל התאחדות המלונות, נועז בר-ניר, אמר כי היום העלות של הכשרות היא 3.3% מעלויות בתי המלון. הוא הוסיף כי הפגיעה במלונות היא לא רק בכשרות. "בשם הכשרות מונעים הרבה פעילויות שלא קשורות לאוכל, כמו אירועים. הבעיה היא לא עם הרבנות אלא חוסר הכפיפות של המועצות הדתיות המקומיות לרבנות הראשית, כל אחד לוקח את החוק לידיים וקובע את הכללים שלו", אמר. מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות, יהודה כהן, אמר כי "בבני ברק אין אפילו אולם אחד עם תעודת כשרות של הרבנות - שם יש תחרות". הוא הוסיף וסיפר כי הרבנות מתערבת אפילו באירועים אחרים כמו מסיבות סילבסטר, והדבר גורם נזק ומביא להתעניינות אפילו בוותיקן שרוצה לדעת איך מתייחסים לנוצרים. הוא הוסיף כי יש רבנים של מועצות דתיות שפותחים השגחה משלהם בנפרד וכי בשטח יש סחיטה מ-1,000 שקל בחודש ועד 15, אלף שקל בחודש".

ח"כ מקלב אמר כי "צריך לבדוק האם באמת מה שמניע את חברי הכנסת הוא אג'נדה, או משהו פופוליסטי". שטרן לא נשאר חייב ושאל בציניות כי אולי המניע הוא כסף. מקלב הוסיף כי הדיון לא צריך לעסוק בשאלה למה צריך כשרות אלא בהשפעת מחיר הכשרות על הצרכנות. הוא הוסיף כי למרות שהעלויות גבוהות הדרישה לכשרות מהדרין וכשרות בכלל רק הולכת ומתרחבת. היו"ר כבל העיר כי לא מדובר בדיון דתי, כל מקום שרוצה להגדיל תורה או לקחת כשרות גבוה יותר יכול לעשות זאת, אבל אסור לכפות את זה עליו. "יש כאן גם אמונה דתית וגם כסף וזה שילוב קטלני", אמר.

כבל סיכם את הדיון ואמר כי בכוונתו לקיים דיון נוסף בעניין, שכן הוועדה נגעה רק בקצה הקרחון של הבעיה. הוא הוסיף כי יפנה למנכ"ל המשרד לשירותי דת וידרוש תשובות בצורה מסודרת לשאלות שעלו בדיון. "איש לא ייקח אותנו למקום של מאבק מול הדת, אנחנו יוצאים למסע לא נגד הדת ולא מול הדת אלא למען הדת. אנחנו יוצאים למסע קשה בשביל אלה שרוצים כשרות ושומרים על הדת - ונביא שינוי. הרבנות הראשית לא תהיה מונופול וזה יקרה עוד בחיי - לא יהיה כפל תשלום על אמונה", אמר.