בית הדין הצבאי ביפו גזר (יום א', 4.1.04) עונש של שנת מאסר בפועל על חמשת סרבני הגיוס - חגי מטר, מתן קמינר, שימרי צמרת, אדם מאור ונועם בהט - לאחר שהורשעו בעבירה של סירוב פקודה, לפי סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי. מעונש זה, לא ינוכו 14 החודשים בהם היו החמישה נתונים במעצר, והם יחלו בריצוי העונש בכלא 6 בעתלית, החל מיום ד' הקרוב.
בית הדין סבר, כי המניע העיקרי העומד בבסיס סירובם של הנאשמים הינו מניע פוליטי-אידיאולוגי, ולא מניע מצפוני. השופטים קבעו פה-אחד, כי "הנאשמים נתנו פומבי למעשה סירובם. מעשיהם מעמידים בסימן שאלה את צדקת פעולות הצבא ומוסריות ההשתתפות בצה"ל ומערערים את לגיטימיות פעולות המדינה".
שניים משלושת שופטי בית הדין המליצו להפנות את הסרבנים, לאחר תום תקופת המעצר, לוועדת התאמה. בגזר הדין כתבו שלושת השופטים - אב בית הדין, אל"מ אבי לוי והשופטים רס"ן לירית אינטרטר וסרן ירון דומאי - מילים קשות נגד תופעת הסרבנות בצה"ל: "מדובר ברצון לסחוף אנשים רבים אחריהם, רצון לבצע שינויים פוליטים ולשנות את עמדות הממשלה במעשה לא דמוקרטי".
השופטים ציינו, כי לאור העובדה שהחמישה הודיעו כי לא יהיו מוכנים להתגייס גם בתום תקופת המאסר שיקבלו - יש להחמיר בעונשם.
"הנאשמים מסרבים להימנות על חיילי צה"ל", ציינו השופטים, "מתוך מחשבה שפעולות המדינה והצבא אינם מוסריים ואינם חוקיים. בכך, הם רואים את אמות המידה המוסריות המנחות אותם, כעדיפות על אלה המנחות את החיילים האחרים המשרתים בצבא, את אלו המנחות את מפקדיהם ואת אלה המנחות את הדרג המדיני, המתווה את פעילות הצבא. את מעשיהם מבצעים הנאשמים הן על-מנת לגרום לשינוי לבבות בקרב הציבור הרחב, אך גם כדי להשפיע ולכפות את דעתם על הדרג המדיני ולגרום לו לחשוש לקריסה של מערכי הצבא, כפועל יוצא של התרחבות תופעת הסירוב".
את הסיבה להחמרה בעונש הסבירו השופטים: "מעשה העבירה נועד לסחוף אחריו את הציבור להפרת חוק המונית. היה חשש שהרבים ינהו אחר מעשיהם של הנאשמים ובכך ייגרם נזק בל ישוער לצבא ולמדינה. זוהי הצדקה להחמרה בעונשם של הנאשמים, למען יראו הרבים אשר אליהם הפנו הנאשמים את קריאתם, ויבינו כי המחיר למעשה הסירוב הוא ענישה כואבת ומחמירה".
ואולם, גם בקרב השופטים נתגלעו חילוקי דעות באשר לעונש הראוי: אחד השופטים רצה להחמיר בעונשם של האשמים ולגזור עליהם 22 חודשי מאסר, שהם העונש המירבי (3 שנים) בניכוי תקופת המעצר שכבר ריצו. לעומת זאת, שופט אחר קיבל את מרבית טיעוני הסנגוריה והציע להסתפק בשישה חודשי מאסר, בנימוק שממילא שום עונש לא ירתיע את האשמים מלעמוד במרים, מכיון שכבר היו תקופה ממושכת במעצר ומחבוש, וכן כי אסור בשום אופן להעניש אותם כדי להרתיע אחרים, מתוך התחשבות בכך שרבים משתמטים מהצבא בצורה "אפורה" ומכיוון שהמדובר ב"בחורים חיוביים וערכיים ביסודם ויש לאפשר להם להשתחרר ולבצע שירות אזרחי, כפי שהתחייבו".
התובע: העונש ראוי
התובע, סרן ירון קוסטליץ, אמר בתגובה: "העונש הוא ראוי. גזר הדין והכרעת הדין חשובים מאוד. יש להם חשיבות מיוחדת במדינתנו הדמוקרטית. בית הדין עמד בגזר הדין על-כך שחשוב להבדיל בין התבטאות לגיטימית, המותרת במדינה דמוקרטית, ובין סירוב למלא פקודה, שהיא עבירה. בית הדין אף הדגיש, שהמניעים של החמישה לא היו מצפוניים אלא פוליטיים, והוא ראה חומרה יתירה בכך שהם מנסים לשכנע את החברה לנקוט במעשיהם ויש בכך כדי למוטט את סדרי המשפט והממשל במדינה דמוקרטית".
קוסטליץ הוסיף, כי בגזר הדין העבירו השופטים 2 מסרים: "האחד, אסור לערב את הצבא. הוא לא כלי משחק בשיג ושיח הפוליטי. בית הדין קרא פעם נוספת שלא לערב דעות פוליטיות עם חובת השירות בצה"ל. השני, שלא ייצא חוטא נשכר. לאחר שיירצו את המאסר, את חובת השירות ימלאו הנאשמים בדיוק כמו חבריהם האחרים, שישרתו שירות צבאי. אני מקווה שאותם נאשמים יבינו כי טעו בדרך הבלתי חוקית בה נקטו".
הורי הסרבנים יפתחו כבר השבוע במסע מחאה כלל-עולמי
הורי הסרבנים הודיעו, כי יפתחו כבר השבוע במסע מחאה כלל-עולמי, בהשתתפותם של ארגונים יהודים בארה"ב ובאירופה, כדי ללחוץ על רשויות המדינה לשחרר את חמשת הסרבנים. "שלטונות צה"ל, אשר החליטו שלא להעמיד כלל לדין את החייל שירה במפגין השלום גיל נעמתי וכמעט גרם למותו, ואשר הענישו בחודשים ספורים על-תנאי את מי שהתעללו בפלשתינים חפים מפשע והרגו בהם, החליטו שצעירים בעלי מצפון שכבר בילו יותר משנה מאחורי סורג ובריח, בשל היענותם לצו מצפונם - יישלחו עכשיו לשנה נוספת – ואולי גם זה לא יהיה הסוף", אמרו ההורים.
לדבריהם, "בנינו משלמים את המחיר על התרחבות והעמקת ההתמרמרות הציבורית וההתנגדות למדיניות הכיבוש וההתנחלות, אשר מובילה אותנו לאבדון. הם אשר שכבו על הגדר ופתחו את השער, דרכו עברו אח"כ טייסי קרב ולוחמים בסיירת מטכ"ל ורבים אחרים. אכן, אין לנו ספק כי השיקול המוסרי של בנינו חזק ועולה בהרבה על שיקולם המופקר של ראש הממשלה ושריו ושל המפקדים הבכירים בצה"ל, אשר מנציחים שלטון כיבוש הרסני ובלתי מוסרי בעיקרו".
ח"כ בראכה: גזר הדין הוא ליקוי מאורות
הסרבן שימרי צמרת אמר בעקבות גזר הדין: "אני מתוסכל. זה מה שצריך לצפות מבית דין שהוא חלק מהצבא. צבא ששולח חיילים למות בנצרים ובמערת המכפלה. הטיפול בתופעת הסרבנות צריך להיות של המדינה ולא של הצבא. חייבים לצאת מהשטחים".
הסרבנים אמרו עוד, כי אינם מופתעים שבית דין צבאי גוזר עליהן מאסר בפועל, והם שלמים עם החלטתם ומצפונם.
יו"ר סיעת חד"ש בכנסת, ח"כ מוחמד בראכה, אמר בתגובה להחלטת בית הדין הצבאי ביפו, כי מדובר בענישה דרקונית, שהיא בבחינת ליקוי מאורות. "הסרבנים משמשים מגדלור מצפוני בחברה אלימה ומתבהמת. תופעת הסרבנות תלך ותתרחב והחלטת בית הדין לא תרתיע צעירים נוספים, שיסרבו לקחת חלק בפעולות הדיכוי והכיבוש".
בתנועת 'גוש שלום' אמרו: "הבחורים הצעירים האלה מצילים משהו מכבודה של מדינת ישראל, הנרמס יום יום בדחפורי הצבא הבונים חומות וגדרות והתנחלויות על חורבות בתים ושדות פלשתינים. אלה הם טובי בניה של מדינת ישראל, ובספרי ההיסטוריה העתידיים, שיתארו את תקופתנו האומללה, יירשם שמם באותיות של זהב".
ח"כ גלעד ארדן (ליכוד) הסכים עם ח"כ בראכה כי מדובר בסכנה לדמוקרטיה, אולם מן הכיוון ההפוך: "חמשת הסרבנים הפחדנים יישבו שנה בלבד בכלא הבטוח, בעוד שחבריהם יסכנו את חייהם במשך שלוש שנים, במקומם. תארו לכם מה יקרה אם אלפי הקצינים הימניים יסרבו לפנות מאחזים או לא יתגייסו כלל לצבא".
כלואים זה למעלה משנה
החמישה כלואים זה יותר משנה ועמדו לדין צבאי בגלל סירובם להתגייס למה שהם מגדירים כ"צבא כיבוש המדכא עם אחר". העונש המירבי הקבוע בחוק בגין עבירה של סירוב פקודה הינו 3 שנות מאסר. לאחר הרשעתם, קראו הסרבנים ותומכיהם להעמיד לדין את השופטים ואת התובע הצבאי, בבית הדין לפשעי מלחמה בהאג.
בתוך כך נמסר, על שחרורו מהכלא ומהצבא של סרבן המצפון איליה גינצבורג (18), יוצא ברית המועצות לשעבר, אשר ישב 3 תקופות מחבוש של 56 יום בסך הכל, בגין סירובו להתגייס מטעמי מצפון.
התביעה: אם לא ישרתו מאהבה - ישרתו מיראה"
בישיבה האחרונה במשפטם של החמישה, בה הושמעו הטיעונים לעונש, אמר התובע הצבאי, סרן ירון קוסטליץ, כי "אם לא ישרתו מאהבה, ישרתו מיראה". הוא הבהיר, כי אין בדעת שלטונות הצבא לוותר על גיוסם של החמישה, וביקש שיוטל עליהם עונש חמור, לאחר שהגדיר אותם כ"עבריינים אידיאולוגיים, אשר עלולים להשפיע על רבים אחרים ללכת בדרכם".
קוסטליץ אף ציטט קטעים מפסק הדין של איש הימין הקיצוני אביגדור אסקין, שהוגדר על-ידי בית המשפט העליון כ"עבריין אידיאולוגי". סרן קוסטליץ אף הבהיר, כי בסיום ריצוי מאסרם של החמישה מתכוונים שלטונות הצבא לשוב ולפקוד עליהם להתגייס ואם יסרבו יועמדו שוב לדין.
"נכריח אותם לשרת, מרצון או מתוך פחד מהעונש", אמר קוסטליץ, אשר התייחס לתקדים של סרבן השטחים גדי אלגזי בשנת 1980. "אלגזי נשלח לארבעה תקופות של חודש מחבוש כל פעם, וכאשר הוא עמד בסרבנותו הוא נשלח לבית הדין ששפט אותו לשנת מאסר". אז נשמע קול מפתיע מכיוון הקהל: "גם המאסר הארוך לא שינה את דעתי", קרא לפתע אלגזי עצמו, כיום מרצה להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב ופעיל מרכזי בתנועת תעאיוש, אשר היה בין קהל אוהדי הסרבנים שגדש את האולם.
הסניגור: הניסיון לשבור אותם בכוח הוא שיטת אינקוויזיציה
הסניגור, עו"ד ד"ר דב חנין, פרש מנגד קשת רחבה של טיעונים, המצביעים על ההכרח להטיל על החמישה עונש מינימלי, ולהפנותם ל"ועדת אי-התאמה" לשם שחרורם מן הצבא.
עו"ד חנין אמר, כי כוונת הצבא לנסות לשבור בכח את חמשת הסרבנים היא שיטה של האינקוויזיציה, שאין לה מקום במדינת חוק דמוקרטית. "בכל מקרה, אני מכיר את חמשת הצעירים האלה, הם אמיצים ונחושים בדעתם, הם כבר שילמו מחיר כבד על מצפונם בלי להישבר וגם תקופות מאסר ארוכות נוספות לא ישנו את דעתם ולא ישברו אותם. זה לא כדאי לצבא ולחברה הישראלית".
"עדיף להתחשב בתקופה של יותר משנה שהם כבר ישבו במחבוש ובמעצר, ובמקום לנסות לכפות עליהם שירות צבאי שנוגד את מצפונם ושהם לעולם לא יסכימו לו, לאפשר להם לתת שלוש שנים של שירות אזרחי לחברה הישראלית כפי שהם מוכנים ורוצים לבצע".
"התובע דורש להטיל עליהם עונש חמור כדי להרתיע אחרים - אולם גם היום יודע כל אחד שהודעה ישירה וגלויה על סירוב מצפוני היא הדרך הכי קשה וארוכה להשתחרר מהצבא, ומי שרוצה שחרור קל בלי אף יום בכלא מוצא דרכים אחרות כמו פניה לקב"ן".
הסניגור מציין עונשים של חיילים שפגעו בפלשתינים
בהמשך דבריו הביא עו"ד חנין שורה של פסקי דין של בתי דין צבאי, שפגעו לדבריו פגיעות קשות בתושבים פלשתינים: סמ"ר יוסף בכר נשפט על 3 מקרים שונים של הכאת עצורים פלשתינים וקיבל 3 חודשי מאסר בפועל ו-4 על-תנאי; החייל שגיא הרפז, שהיכה עציר קיבל 5 חודשים על-תנאי, שבערעור הומרו חודש וחצי מהם למאסר בפועל; סגן-אלוף, ששמו נאסר לפרסום על-ידי הצנזורה, אשר נתן לחייליו פקודות בלתי חוקיות שבגללן נורה ונהרג אזרח פלשתיני נשפט לחודש על-תנאי, למרות שבית הדין קבע כי "הוא נתן פקודה שאי-חוקיותה זועקת".
עוד ציין חנין, 4 חיילים מחטיבת גבעתי, אשר היכו שני ילדים פלשתינים כבולים ואחד מהם מת מפצעיו, ונידונו לשניים או שלושה חודשי מאסר והורדה בדרגה; 4 חיילים מסיירת דובדבן, שהרגו אזרח פלשתיני בירי על מכונית ונשפטו לקנס של אגורה אחת ובערעור הוחמר העונש לתקופה קצרה של מאסר על-תנאי.
"כך נוהגת המערכת המשפטית הצבאית באנשים שעברו עבירות מתוך אטימות מוסרית, שהיא דבר הרבה יותר חמור ומסוכן מעבירות הנובעות מרגישות מוסרית, כמו העבירה בה הורשעו חמשת הנאשמים במשפט שכאן".
הורי הסרבנים: נשווה את עונשם לזה של חיילים שהרגו פלשתינים
"אנו נשווה את העונש שייגזר על בנינו, לעומת היחס שיעניק הצבא לחייל שירה בפעיל השלום גיל נעמתי וכמעט גרם למותו, וכן לקצין שנתן לאותו חייל את הפקודה הבלתי-חוקית לירות אש חיה אל מפגינים לא חמושים. נראה אם החייל והקצין יועמדו בכלל לדין ואם כן באיזו אשמה. נראה אם גם אותם יוקיע התובע כ'עבריינים אידיאולוגיים' או שיתייחס לעבירה שלהם כעניין טכני, ונראה אם העונש – אם בכלל הם ייענשו – יהיה קל יותר או כבד יותר מעונשם של בנינו, שכל אשמתם היא אי-הרצון לשרת בצבא כיבוש היורה במפגינים" אומרי הורי הסרבנים.
אם יידונו חמשת הסרבנים למאסר בפועל, מתכוונים ההורים לארגן שיירת תמיכה שתלווה אותם עד לשערי הכלא הצבאי.
הכרעת הדין: ביקורת קשה על הסרבנים;
"זו סרבנות אידיאולוגית - לא פציפיזם"
כזכור, בית הדין קבע כי מבחינה עובדתית, נוכח העובדה שהסרבנים אמרו כי הם מוכנים לשרת בצבא הגרמני, אך אינם מוכנים לשרת בצבא הכיבוש הישראלי, הרי שסירובם אינו פציפיסטי, בו אדם אינו מוכן כלל לשרת בצבא כלשהו, אלא מדובר בהתנגדות פוליטית-אידיאולוגית שנועדה לעורר את דעת הקהל הפוליטית.
מבחינה משפטית, קבעו השופטים, כי פעולת הסרבנים הינה פעולה פוליטית, המיועדת להביא לשינוי דעת הקהל ומדיניות הממשלה ולביטול הכיבוש. בית הדין קיבל את טענת התביעה, לפיה פטור מטעמי מצפון מגיע רק לאנשים שהטיעון שלהם הוא פציפיסטי טהור, והוא אישי ואינו כולל ניסיונות להשפיע על אחרים.
מעין שקיעה לתוך אפתיה
