תקציב רשות ני"ע: 183.4 מיליון ש"ח

ועדת הכספים אישרה (יום ג', 5.1.16) את תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2016, שיעמוד על 183.4 מיליון ש"ח. כמו תקציב מבקר המדינה, בנק ישראל וועדת הבחירות המרכזית, גם רשות ניירות ערך היא גוף עצמאי שתקציבה מאושר בנפרד מתקציב המדינה הכולל מתוך כוונה לשמור על עצמאותם. תקציבה של רשות ניירות ערך נובע מהאגרות המשולמות ע"י החברות המפוקחות בשוק ההון כמקובל בעולם, כ-550 חברות סה"כ. חברי ועדת הכספים קראו לראשי הרשות לפעול להוספת הקלות על החברות הפועלות בשוק על-מנת לחזק את הפעילות בבורסה. תקציב הרשות אושר פה-אחד. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני: "ועדת הכספים תעודד ותאשר תיקוני חקיקה ורגולציה שייקלו על הפועלים בשוק, כך שסך הפעילות תגדל יחד עם שמירה על כספי הציבור".

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר הציג את תקציב הרשות: "התקציב שלנו לא מבוסס על משרדי הממשלה, אם כי אנחנו פועלים מול אגף התקציבים ושר האוצר עצמו חתום עליו וועדת הכספים מאשרת אותו. גם התקנים נקבעים באישור האוצר וועדת הכספים. הכסף בא מהגופים המפוקחים כפי שמקובל בעולם. בניגוד למשרדי הממשלה, העודף התקציבי נשאר אצלנו ובחמש שנים האחרונות לפי בקשת ועדת הכספים ניצלנו את העודפים לצורך מהלך של הורדת אגרות. נתנו הנחות משמעותיות של עשרות אחוזים לחברות. אין לנו מקורות הון והתקציב מבוסס רק על מה שיש מההכנסות מהאגרות".

האוזר הסביר את האופן שבו גובים את האגרות: "אנחנו גובים לפי מדרגות, לפי ההון העצמי של החברות ולפי פרמטרים נוספים. כל אגרה מאושרת ע"י ועדת האגרות וגם ע"י ועדת הכספים". לשאלת חברי הכנסת על הקושי לצפות את סך התקציב שיעמוד בסופו של דבר לרשותו אמר האוזר: "יש אי-ודאות אך לא כל-כך גדולה ואכן על-פני שנים אנחנו מגיעים כמעט ל-100% צפי הכנסות מול הוצאות, כי השונות היא בעיקר על-פני כמה שנים אך לא בשנה אחת". עוד סקר את פעילות הרשות וציין: "היקפי הפעילות שלנו הולכים וגדלים. למשל, בשנה האחרונה הכנסנו מערכת הצבעות מרחוק להגדלת ההשתתפות באסיפות הכלליות, גם מהבית. קידמנו הרבה חוקים, אבל חלק עיקרי בגידול נובע מהגידול בתשומות הפיקוח על זירות סוחר (חברות ה- Forex) למיניהן ותעודות סל. אנחנו גם מאפשרים לציבור, בסכומים מאוד קטנים, לגייס הון גם ללא הפיקוח של הרשות, כי אחרת הפיקוח היה מחסל את הכספים, אך כן מחייב אותנו לביצוע פיקוח מינימלי. סה"כ אנחנו מפקחים על כ-550 חברות".

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) קרא ליו"ר הרשות האוזר, לקדם מדיניות שתגביר את הפעילות בשוק ההון הישראלי וכן שתגביר את אפיקי המימון לחברות יצרניות במשק שמתקשות בהשגת אשראי. "יש לפעול להתאמת הרגולציה לצרכים של מדינת ישראל. יש לעודד את המפגש בין החסכונות לצרכים של השוק. מצד אחד, יש ריביות אפסיות ומצד שני, הפירמות מתקשות לממן פעולות יצרניות. יש לעודד פעילות אקטיבית בשוק ההון שנמצא במשבר. הקושי הזה בארץ הוא גדול מאוד בהשוואה בעולם. יש 'הר של כסף' בגופים המוסדיים ולא מוצאים דרך לממן פירמות יצרניות" אמר טרכטנברג.

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, דיבר בשבחה של רשות ניירות ערך, לראשונה בהופעותיו בוועדת הכספים. "בתקופה האחרונה יש מודעות לבעיות ולקשיים שעימם מתמודדות החברות ויש הקלות ברגולציה, אם כי אפשר יותר. רשות ניירות ערך איננה היחידה בעניין הזה, יש גם את משרד המשפטים ואת אגף הפיקוח על שוק ההון, שהם פחות מודעים ומקדמים חוקים שמקשיחים את הרגולצייה. אני מברך את רשות ניירות ערך, אך נוכח המצב הקשה של החברות ושל השוק, כשהשנה 22 חברות נמחקו מהבורסה, אני מבקש שלא להגדיל את האגרות בשנה הקרובה".

להלן סעיפים עיקריים מתוך סעיפי תקציבה של רשות ניירות ערך ל-2016: משכורות עובדי הרשות: 82.5 מיליון ש"ח, הפרשות לפנסיה ופיצויים: 12 מיליון ש"ח, שעות נוספות: 4.9 מיליון ש"ח. בעניין השכר ציין האוזר, כי הממונה על השכר באוצר מפקח על הרשות בנושא זה. הוצאות אחזקה: 22.4 מיליון ש"ח, פעילות מקצועית: 12.2 מיליון ש"ח, מתוכם: 1.9 רישוי יועצי השקעות ומנהלי תיקים, הוצאות משפטיות: 1.05 מיליון ש"ח, ביקורת ואכיפה: 2.7 מיליון ש"ח, ייעוץ לרשות: 900 אלף ש"ח, הוצאות פרקליטות: 1.9 מיליון ש"ח, הוצאות מערכות מידע: 15.5 מיליון ש"ח, אחזקת מחשבים: 13.9 מיליון ש"ח, רכישת מידע ממוחשב: 1.6 מיליון ש"ח ועוד.

המקורות התקציביים של הרשות: אגרות תשקיף: 56 מיליון ש"ח, אגרות שנתיות: 105.8 מיליון ש"ח, אגרות מיועצי השקעות: 13.2 מיליון ש"ח, עודפים: 6.4 מיליון ש"ח ועוד.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, סיכם את הדיון בתקציב הרשות וקרא ליו"ר האוזר, לפעול להוספת הקלות על החברות על-מנת להגביר את הפעילות בשוק והצטרף לפניית ח"כ טרכטנברג, "לעודד את השימוש הנכון ובאפיקים הנדרשים במשק הישראלי, בכספי החסכונות העצומים שנצברו ונצברים בקרב הגופים המוסדיים ובכלל בקרב החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה". גפני אמר עוד, כי הוא "תומך בבקשה להמשיך את מדיניות הפחתת האגרות".