שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהודה פרגו, מותח ביקורת חריפה (6.1.16) על ראש אגף מסחר ברשות שדות התעופה, עו"ד מירי עמיאל בן-הרוש, אשר בהתנהגותה הרשלנית סייעה למעילה בחשבונה בבנק מזרחי-טפחות בעשור הקודם. מפסק הדין עולות גם תמיהות על האופן בו ניהלה בן-הרוש את חייה הפרטיים, ונכללות בו קביעות בנוגע לחוסר אמינותה בנקודות שונות.

בן-הרוש היא בעלת תואר במינהל עסקים ועובדת מזה שנים ברשות שדות התעופה. היא נפלה קורבן למעילה שביצעה רונית זיגלווקס, שהייתה סגנית מנהל סניף ריב"ל של הבנק בשנים 2004-1999 ומנהלת סניף הרצליה פיתוח בשנים 2008-2004. בן-הרוש קיבלה מהבנק פיצוי של 800,000 שקל ותבעה 4 מיליון שקל נוספים, אך פרגו קבע שבשל האשם התורם שלה וחוסר האמינות של חלק מטענותיה - תקבל רק 900,000 שקל נוספים.

פרגו קובע תחילה, כי הבנק נושא באחריות למעילתה של זיגלווקס, בין היתר בשל הקלות הבלתי-נסבלת בה יכלה לבצע את מעשיה (בתיק הפלילי הודתה זיגלווקס ונדונה לשישה חודשי עבודות שירות). עוד הוא מדגיש, כי בן-הרוש לא הייתה מודעת למעילה - אך ממשיך ומתאר את התנהלותה מעוררת התמיהות, אשר אפשרה לזיגלווקס להמשיך במעשיה.


חשבון משותף עם המועלת


בן-הרוש - לדבריה-שלה - פתחה בבנק הפועלים חשבון משותף עם זיגלווקס, שהזדהתה לשם כך בשם בדוי, תוך שהיא מקבלת את הסברה של האחרונה לפיה היא זקוקה להלוואה שאינה יכולה לקבל במזרחי. בן-הרוש גם טענה שבמשך שבע שנים לא נכנסה כלל לסניף ולא עשתה דבר כאשר לא קיבלה דפי חשבון ודיווחים חודשיים מחברות האשראי. עוד סיפרה בן-הרוש, כי מסרה לזיגלווקס כספים במזומן להפקדה בחשבונה בפגישות בחניון הסניף, וחתמה על מסמכים בביתה של זיגלווקס מבלי לקרוא אותם.

על הסבריה של בן-הרוש להתנהגות זו אומר פרגו, כי הם "אינם משכנעים ומותירים תהיות רבות ושאלות בלתי פתורות". לדבריו, לקוח סביר - ובוודאי בן-הרוש, על השכלה ועל העובדה שבתפקידה ברש"ת היא ממונה על נושאים כספיים - לא היה מבצע את כל הפעולות והמחדלים הללו. אם הייתה בן-הרוש נוקטת בפעולות אלו, מסכם פרגו, הייתה המעילה מתגלה הרבה יותר מוקדם.

עוד עולה מפסק הדין, כי בן-הרוש נהגה לקבל מבני זוגה המתחלפים סכומים גבוהים מאוד, שהסתכמו במאות אלפי שקלים, וזאת למרות ששכרה ברש"ת היה גבוה בפני עצמו. היא גם קיבלה מהם מתנות יקרות ערך, כולל מכונית. בן-הרוש חיה ברמה גבוהה מאוד: רכשה דירות בחצרות יפו ובמגדלי YOU, החליפה כלי רכב לעיתים קרובות, נסעה לחו"ל ורכשה בגדים ומוצרים שונים בחנויות יוקרה בתל אביב ובהרצליה פיתוח.


לא מאמין לטענותיה


לצד זאת אומר פרגו, כי אינו מאמין לטענתה של בן-הרוש לפיה מאז 2006 מסתכם שכרה ב-50,000 שקל ברוטו לחודש, שכן הרישומים בחשבונה מצביעים על סכומים נמוכים בהרבה. הוא גם דוחה את טענתה כאילו חתימתה זויפה על צ'קים בנקאיים בעשרות אלפי שקלים שנמשכו מחשבונה. פרגו גם קובע, כי בן-הרוש לא הוכיחה את טענותיה בדבר הלוואות שנטלה, ולכן קיימת אפשרות שחלק מהכספים שלטענתה נגנבו ממנה - שימשו למעשה לפרעון אותן הלוואות, שמימנו חלקית את רמת חייה.

פרגו גם דחה את טענותיה של בן-הרוש לפיהן זיגלווקס היא שביצעה את כל הפעולות בכרטיס האשראי שלה (שכפול הכרטיס היה אחת משיטות המעילה העיקריות של זיגלווקס) וחלק ניכר מן המשיכות מכספומטים. בשורה התחתונה, אימץ פרגו במלואה את חוות דעתו של רו"ח אבנר וקסלבאום, תוך שהוא אומר שהתשלום החלקי שתקבל בן-הרוש מביא לידי ביטוי את האשם התורם שלה למעילה.

בשורה התחתונה קבע פרגו, כי בן-הרוש זכאית לפיצוי של 760,000 שקל על המעילה ועוד 140,000 שקל על עוגמת הנפש, וכן 260,000 שקל כהוצאות. הוא קיבל במלואה את הודעת צד ג' ששלח הבנק לזיגלווקס וקבע שעליה להחזיר לבנק את כל הסכום שישלם לבן-הרוש, וכן לשלם לו הוצאות בסך 140,000 שקל. את בן-הרוש ייצג עו"ד סרור מארון, את הבנק ייצג עו"ד אליעד שרגא, ואת זיגלווקס - עו"ד צחי רוזנבאום.