השב"ס מצא דרך לחסום עתירות אסיר

שירות בתי הסוהר מנע שלא כדין העברת שש עתירות אסיר לבית המשפט המחוזי בנצרת, תוך שהוא משתמש בטענה שלאסיר לא היו השקלים הבודדים הדרושים לביול העתירות. כך קובע (13.12.15) מוהנד חליאלה, רשם בכיר בבית המשפט לתביעות קטנות בטבריה.

רפאל אביטן, אסיר בכלא חרמון, ביקש להגיש את העתירות ביוני 2015, ולטענת השב"ס סירב לשלם את דמי המשלוח - 10 שקלים לכל עתירה - ובחשבונו לא היה הסכום הדרוש לכיסוי הוצאה זו. חליאלה מציין, כי השב"ס לא הסביר מדוע חודש קודם לכן נשלחו חמש עתירות של אביטן בלא ששילם את דמי המשלוח. עוד הוא אומר, כי השב"ס לא הוכיח שאביטן סירב לשלם את דמי המשלוח כאשר היה כסף בחשבונו ושסירב לחתום על התחייבות לשלמם כאשר לא היה לו כסף.

"לא מתקבל על הדעת כי מחסום כספי שהוא בגדר זוטות (עשרה שקלים) יסכל את זכותו של האסיר לפנות לבית המשפט", קובע חליאלה. דברים אלה תקפים בין אם נמצא בחשבון האסיר סך של עשרה שקלים ובין אם לא נמצא. בשני המקרים ניתן לנכות מחשבון האסיר מראש או בדיעבד", קובע חליאלה. הוא מדגיש, כי יצירת מחלוקות סביב נקודה זו אינה ראויה ועלולה לסכל את זכותו של האסיר לפנות לבית המשפט.

השב"ס טען, כי אביטן מגיש עתירות סרק המיועדות לטרטר מפקדים ועדים מטעמו. על כך אומר חליאלה, כי טענה זו אינה רלוונטית, שכן בית המשפט הוא שיכול לנקוט באמצעים נגד עתירות כאלו. לדעתו, זו הייתה הסיבה האמיתית שהביאה את השב"ס למנוע מאביטן את הגשת העתירות: "גישה זו מסוכנת היא, שכן מי שצריך לבצע את הסינון ולהפעיל את החסמים למניעת ניצול לרעה של הליכי בית המשפט הוא בית המשפט ולא הנתבעת שהיא בעל דין, ובוודאי לא מפקדי בית הכלא שעלולים להיות נפגעים ישירים מתוצאותיהן של עתירות אסירים".

אביטן תבע פיצוי של 29,000 שקל, אך חליאלה פסק לו 7,500 שקל ועוד הוצאות בסך 750 שקל, בציינו שאלו הם הסכומים הנהוגים בפסיקה.