נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, יוסף אלרון, נטל חלק פעיל בדיוני הוועדה לבחירת המזכיר הראשי לבית המשפט - למרות שזומן אליה כמשקיף בלבד. דבריו לא תועדו בצורה כלשהי בפרוטוקול הוועדה, וגם בכך נפל פגם. כך קובע (21.12.15) שופט בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת, מוסטפא קאסם.

ועדת הבוחנים לתפקיד המזכיר הראשי התכנסה באוקטובר 2014, ולא המליצה על איש מבין חמשת המועמדים שהופיעו בפניה. ההסתדרות טענה שהשתתפותו של אלרון בישיבה הייתה פסולה, וביקשה להקים ועדה חדשה - בהרכב שונה - שתבחן שוב את המועמדים.

קאסם אומר, שאלרון השתתף בישיבה בהתאם לאישורו של נציב שירות המדינה, משה דיין, בעקבות בקשתו של מנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר. בעצם הנוכחות בישיבה אין פסול, שכן הנציבות רשאית לזמן כמשקיפים את מי שיכולים לסייע לעבודת הוועדה. אולם מדגיש קאסם, משקיף כשמו כן הוא: אין לו זכות הצבעה וגם אין לו זכות דיבור.

"לו היה הנציב מאשר את השתתפותו של הנשיא כחבר בוועדה, היה עושה זאת במפורש. אך משהנציב התיר את נוכחותו של הנשיא בוועדה כמשקיף, סבורים אנו כי ההשתתפות בדיוני הוועדה מוגבלת לעצם הנוכחות, ולא מעבר לכך", אומר קאסם. "על-פי הפירוש המילוני, 'משקיף' הוא 'אדם שאין לו זכות להשפיע על מהלך העניינים, כגון זכות דיבור או הצבעה'. לכן וכל עוד הנציב לא קבע מה הן סמכויותיו של המשקיף, יש לפרש מונח זה בהתאם".

לאור זאת קובע קאסם:"אין חולק כי הנשיא נטל חלק בדיוני הוועדה, בטרם נתקבלה ההחלטה הסופית, ובכך לטעמנו נפל פגם. לדעתנו, אין נפקא מינה אם מעורבותו של הנשיא, הייתה לאחר השלב בו קבעו חברי הוועדה את הציונים, או לפני כן. אנו סבורים, כי כל עוד המעורבות הנה בטרם נתקבלה ההחלטה הסופית על-ידי הוועדה, די בכך כדי לקבוע שנפל פגם".

קאסם מוסיף: "משכבר נאמרו דברים על-ידי הנשיא כמשקיף, שכאמור לא היה מקום שייטול חלק בדיוני הוועדה, היה ראוי כי דעתו תועלה על הפרוטוקול, וזאת מתוך שקיפות ולאור שיקולי מינהל תקין. אין חובה שהדברים יירשמו במלואם, אך נכון היה לציין כי הנשיא הציג עמדה מסוימת בפני הוועדה ולציין אותה ולו באופן כללי. העובדה כי הנשיא נשאל שאלות על-ידי הוועדה מבלי שהדבר צוין בפרוטוקול והעובדה כי דבריו כלל לא מצאו ביטוי בפרוטוקול ולו באופן כללי, גם בה יש כדי להוות פגם".

למרות כל אלו אומר קאסם, כי הפגמים אינם מצדיקים את פסילת ועדת הבוחנים והחלטותיה. זאת, בין היתר משום שאלרון דיבר באופן כללי ולא התייחס למועמד ספציפי, ומשום שההחלטה להימנע ממינוי אחד המועמדים הייתה של חברי הוועדה. לאור זאת, אישר בית הדין את המשך קיומו של המכרז הבין-משרדי לתפקיד.

בשולי הדברים אומר קאסם, כי בקשתו של שפיצר לאפשר לנשיאים ליטול חלק בבחירת המזכירים הראשיים היא הגיונית, בשל הקשר ההדוק בין נושאי שתי המשרות. עם זאת, נוכחותם כמשקיפים אינה נותנת מענה לצורך זה, ולפיכך ראוי שהנציבות והנהלת בתי המשפט ימצאו פתרון מוסכם.

נציגי הציבור עזמי תחאוחו ויעקב בר-אל הסכימו עם קאסם. את ההסתדרות ייצג עו"ד אילן גורביץ, ואת המדינה - עו"ד אביבית נחמיאס.