"הממשלה מבקשת צ'ק פתוח לחברת החשמל"

ועדת הכלכלה המשיכה (יום ה', 14.1.16) להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק נתוני אשראי, ושבה לעסוק בשאלה האם להכליל במאגר גם נתונים מחברת החשמל, בעקבות מחלוקת שהתגלעה בעניין זה בדיון הקודם ביום שלישי. זאת לאחר שהממשלה כבר הסכימה שלא לכלול במאגר נתונים מתאגידי המים.

במהלך הדיון הוסכמו שני שינויים משמעותיים שביקש היו"ר איתן כבל להכניס בהצעת החוק, על-מנת לעשות מאמץ שאיסוף המידע יועיל גם לשכבות החלשות יותר. אחד השינויים המסתמנים נועד לחייב גם את נותני האשראי החוץ-בנקאיים להעביר מידע למאגר. התיקון הנוסף שמסתמן הוא שהמידע מחברת החשמל לא יחל להיאסף רק לאחר שיוצגו לוועדה נתונים שיעידו כי יש בכך תועלת לחלשים והוועדה תאשר זאת.

באשר למידע מנותני אשראי חוץ-בנקאיים, הציע כבל בפתח הדיון לחייב כל גוף שנותן אשראי של מעל 200 מיליון שקל. ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) סבר שאפשר להוריד את הסכום ל-100 מיליון שקלים והביע תמיכה עקרונית בעמדה, אך הוסיף כי לדעתו לא נכון לקבוע סכום מסוים בחקיקה. ח"כ עיסאוי פריג' ביקש לוודא שחברות ניכיון צ'קים ייחשבו גם כנותני אשראי, ואמר כי חייבים לחייב את הגופים החוץ-בנקאיים להעביר מידע. ח"כ רועי פולקמן (כולנו) הצטרף גם הוא לתמיכה בהצעה. היו"ר כבל סיכם ואמר כי הוא מבקש מהממשלה להביא לוועדה הצעה ברוח זו לדיון הבא, והוסיף כי הוא מסכים שלא ייקבע סכום בחקיקה, ובמקום זאת תינתן סמכות לנגידת בנק ישראל, באישור הוועדה, לקבוע איזה גופים חוץ-בנקאיים יחויבו להעביר מידע למאגר.

באשר לחברת החשמל, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ, הציג את הצעת הממשלה לפיה המידע מחברת החשמל לא ייאסף לתקופה של שנתיים מיום תחילת פעילות המאגר, שצפויה ב-2018. לדבריו, בתקופה הזו ייאסף המידע מהמערכת הבנקאית והחוץ-בנקאית, וייבחן הצורך באיסוף מידע גם מחברת החשמל. אם באותה תקופה יגיעו שר המשפטים, או שר האוצר, או הנגידה למסקנה כי אין צורך באיסוף המידע מחברת החשמל ניתן יהיה לעצור זאת. אולם לפי הצעת הממשלה אם אף אחד מהגורמים לא יעצור את התהליך אז לאחר שנתיים (ככל הנראה ב-2020) יחל באופן אוטומטי איסוף המידע מחברת החשמל למאגר. היו"ר כבל התנגד לכך והציע כי אם לאחר התקופה הגיעו כולם למסקנה שיש ערך במידע מחברת החשמל, איסוף המידע יבוצע רק לאחר אישור הוועדה ולאחר שהוצג לה המידע הרלוונטי בעניין.

כבל הסביר כי מה שהממשלה מבקשת הוא בעצם צ'ק פתוח לעוד 4 שנים, לפיו אם איש לא עוצר את התהליך הוא יחל באופן אוטומטי. "אני לא יודע איפה נהיה בעוד 4 שנים ובטח לא יודע לתת צ'ק פתוח לעוד 4 שנים", אמר. פריג' אמר כי במצב כזה אפשר להוציא בכלל את חברת החשמל מהחוק, ובעתיד תוכל הממשלה להוסיף גופים נוספים למאגר, בהם גם חברת החשמל. ח"כ פולקמן התנגד לכך ואמר כי אם המידע לא יחל להיאסף לאחר 4 שנים באופן אוטומטי זה לא יקרה. עם זאת סוכם, בהתאם לדרישת היו"ר, כי 3 חודשים לפני המועד שבו צפויה תחילת איסוף המידע מחברת החשמל יגיש שר המשפטים לוועדה בקשה בעניין, יחד עם כל המידע הרלוונטי, והוועדה תהייה רשאית שלא לאשר את תחילת איסוף המידע מחברת החשמל.

"נתונים חיובים הם מהלך חשוב, רק דרך נתונים חיובים יש את הסיכוי שהאוכלוסייה הבינונית ומטה אולי תצליח לקבל תנאים טובים יותר באשראי", אמר היו"ר כבל. עם זאת יש לציין כי הסיכומים שהוצגו בדיון באשר לאיסוף המידע מחברת החשמל ומחברות האשראי החוץ בנקאיות לא אושרו בהצבעה. נציגי הממשלה התבקשו להגיש לוועדה נוסח ברוח זו להצבעה ואישור.