יורם שדה, בנו של מפקד הפלמ"ח יצחק שדה, מערער על הרשעתו בפרסום לשון הרע. בערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב, באמצעות משרד עורכי הדין
יורם מושקט ושות', ערער שדה על פסק דינה של השופטת לימור מרגולין-יחידי. השופטת קבעה שהוא פרסם חמישה פרסומים מכפישים וגזרה עליו עונש מאסר של חודשיים על תנאי בתוספת תשלום פיצוי לקובלים נגדו בסך 50 אלף שקל.
שדה הסתכסך עם שכניו לרחוב זכרון קדושים בתל אביב לאחר שהללו טענו כי הוא עושה שימוש בשטחים ציבוריים הסמוכים לבית אביו של שדה. מנגד, טענו שדה ואשתו כי שכניו מתנהלים באופן לא תקין ופוגעים בבית יצחק שדה ובגן הסמוך לו. במסגרת סכסוך זה פרסם שדה מיולי ועד דצמבר 2010 שישה סרטונים באינטרנט שלטענת שכניו ביזו אותם ופגעו בפרטיותם. בנוסף, טענו כי פגע בפרטיותם כשהציב מצלמת אבטחה שכוונה אל פתח ביתם. מנגד, טען שדה לאמת בפרסום הסרטונים ושמצלמת האבטחה שהתקין לא כוונה אל פתח בית שכניו.
בעקבות הרשעתו בתיק זה, שנולד בקובלנה פלילית שהגישו נגדו שכניו, ערער שדה לבית המשפט המחוזי וטען כי בית משפט השלום טעה כשלא קבע שקובלנה פלילית אינה דרך המלך בקבלת סעד בכל הנוגע ללשון הרע. "בהתאם להלכה הפסוקה, ההליך הפלילי לא נועד ליישוב יריבויות אישיות או לריצוי רגשי נקם, ועל כן היה על בית המשפט קמא לבטל את כתב האישום נוכח היעדר אינטרס ציבורי ובשל זוטי דברים ומשלפתחם של המשיבים עמד ההליך האזרחי אותו ממילא נקטו נגד המערער", ציין בערעורו.
לטענתו, הסאטירה שהייתה שזורה בסרטונים שפרסם היא "נשקו של החלש, של הקשיש". עוד ציין כי כאשר מן הצד האחד ניצבים המערער ואשתו - זוג קשישים המנסים להגן על ביתם ועל גן ההנצחה למפקד הפלמ"ח - אל מול שכניהם הצעירים היה חייב בית המשפט לבטל את הקובלנה הפלילית.
עוד טען כי הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו על-ידי בית משפט השלום בתל אביב נותנים פרס לביריונות ולהתעמרות בקשישים ומעבירים לציבור מסר שעל פיו כל דאלים גבר, אגב רמיסת האפשרות להתגונן ולהתריע במסגרת
חופש הביטוי וזכות היסוד להגנה.