מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שמסדירה את ההכרה בתעודות במקצועות הבריאות שהוכשרו מחוץ לישראל. החוק אושר בתמיכת 15 חברי כנסת וללא מתנגדים.
חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות קובע כי לשם קבלת תעודה במקצועות ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בהפרעות תקשורת ותזונה, נדרש, בין היתר, כי המבקש יהיה בעל תואר אקדמי ראשון באותו מקצוע בריאות. חלק מהמבקשים לקבל תעודות כאמור הגיעו ממדינות שבהן מקצועות הבריאות האמורים נלמדו כלימודי תעודה ולא כלימודים אקדמיים.
בהצעת החוק שאושרה הערב נקבעה הוראת מעבר, אשר תאפשר במשך שש שנים, מתן תעודה במקצועות הבריאות האמורים, למי שהשלים לימודי תעודה במקצועות הבריאות בחו"ל, שהמנהל הכיר בהם בהתאם לכללים הקבועים בחוק, ובתנאי שהמבקש עמד בכל יתר הדרישות הקבועות בחוק לקבלת תעודה, מלבד התואר האקדמי. המנהל רשאי להורות, במקרים חריגים, כי המבקש לא יקבל תעודה אלא לאחר שעסק במקצוע הבריאות בישראל בהיקף ניכר במשך 6 חודשים, והוכיח ידע וניסיון להנחת דעתו של המנהל.
הוראות החוק החדש לא יחולו על תושב ישראל שמרכז חייו היה בישראל בטרם יצא את ישראל ולמד לימודים במקצועות הבריאות מחוץ לישראל. השר רשאי להאריך את תוקפה של הוראת השעה לשתי תקופות נוספות של שלוש שנים כל אחת. עוד נקבע כהוראה קבועה, כי החלטות בדבר התניה או דחייה של בקשה למתן תעודה במקצוע בריאות ינומקו בכתב.
יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ
אלי אלאלוף, הסביר כי החוק שאושר הערב יאפשר גם לעולים וגם לאזרחי ישראל לחזור הביתה. "אנחנו מתמודדים עם בעיה של מחסור בתפקידי הבריאות. אנחנו נדבקים לתעודה האקדמית כאיזה כוח עליון ולא כך הדבר. הצעת החוק הזו באה לתקן את הנושא הזה", אמר.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
