בג"צ הורה (יום ב', 5.1.04) למדינה להגדיר בתוך 10 ימים, מהו לדעתה סכום הכסף הדרוש כדי להתקיים בכבוד, כנדרש מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
צו הביניים ניתן בעתירת עמותת "מחוייבות לשלום ולצדק חברתי", האגודה לזכויות האזרח והתנועה למלחמה בעוני, שהוגשה לפני כשנה ומופנית נגד שר האוצר והמוסד לביטוח לאומי, בדרישה לבטל את הקיצוץ בגמלאות הבטחת הכנסה, שהתקבל במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2003 ואשר הפחית למאה אלף משפחות מעוטות הכנסה, כ-600 ש"ח בממוצע לחודש (4-23%), על-פי נתוני הביטוח הלאומי, דבר הפוגע בסף המינימלי לקיום בכבוד של רבבות המשפחות הנאלצות להתקיים מקצבה זו.
לקראת הדיון היום, ביקש בג"צ מנציגת המדינה, עו"ד אסנת מנדל (מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה) להציג נתונים, שלפיהם ניתן יהיה למדוד את גובה הקצבאות, ולקבוע האם הן מספיקות לקיים את ההגדרה "קיום מינימלי בכבוד", כדי שניתן יהיה להכריע בעתירות.
הדיון היום
ואולם, השופטים דליה דורנר, אסתר חיות וסלים ג'ובראן, לא רוו נחת מתשובת המדינה, וקבעו כי בפני חברי הכנסת שהצביעו על החוק, לא היו אמות מידה באשר לאפשרות להתקיים בכבוד.
במהלך הדיון היום, מתחה השופטת דורנר ביקורת חריפה על התשובה המתחמקת לדעתה שהגישה המדינה, שאינה קובעת את הדרך לקיום מינימלי בכבוד ומסרה רק שהמדינה מחוייבת לקיום "רשת מגן אחרונה" ו"החובה למנוע פגיעה בליבה מצומצמת מאוד, קרי מניעת חיים ללא קורת גג, ברעב ובהיעדר כסות".
על-כך, אמרה השופטת דורנר, הידועה כרגישה מאוד לזכויות אדם: "אתם לא אומרים כלום בתשובה וכותבים שהממשלה והכנסת יודעים הכי טוב. זו סיטואציה בלתי אפשרית, שמונעת מאיתנו לבצע ביקורת שיפוטית וזה לא ראוי".
לכן, ביקשה השופטת דורנר מנציגת המדינה להציג פרמטרים מוגדרים, לפיהם יוכלו לעמוד על חוקתיות החוק ועל שיקול דעתה של הממשלה. השופטת חיות הסבירה, כי הכוונה היא לפרמטר שיש לו קשר סיבתי לקיצוץ, כגון הגדרה שגובה הקצבה הוא אחוז מסויים משכר המינימום או אחוז מסויים מהשכר הממוצע במשק, או קביעת סל מצרכים חיוניים לקיום בכבוד וכו'.
עו"ד מנדל השיבה כי אין ברשות המדינה מידע נוסף באשר לשאלה "מהו קיום מינימלי בכבוד", התנגדה להוצאת צו הביניים שביקשו העותרים, וביקשה 10 ימים לשקול את צעדי המדינה נוכח אי-שביעות רצונם של השופטים מהתשובה. ואולם, השופטת דורנר לא חיכתה ואמרה כי היא מוציאה את צו הביניים, שיחייב המדינה להשיב תוך 10 ימים, ואם תשובת המדינה לא תספק, יוציא בג"צ צו מוחלט, שיחייב את המדינה לקבוע מהו קיום מינימלי בכבוד.
העותרים: הקיצוץ בגמלאות יורד
מתחת למינימום שהמדינה גיבשה
בדיון הקודם בעתירות, אשר התקיים בחודש מאי האחרון, הכירה המדינה בקיומה של הזכות לקיום מינימלי בכבוד, אך טענה, כי הקיצוץ הנוכחי בקצבאות הבטחת ההכנסה אינו יורד מתחת לסף המינימום. זאת, למרות שהמדינה הודתה, כי אין לה אומדן לגבי המינימום הדרוש למחיה בכבוד. משכך, טוענים העותרים, הקיצוץ בקצבאות נתקבל בלא שההחלטה נסמכה על מידע מוצק ובלא שנבדקה כראוי שאלת יכולתם של מקבלי הקצבאות להתקיים בכבוד מקצבאותיהם.
הקיצוץ מרחיק הלכת התקבל במסגרת חוק ההסדרים, לאחר 3 דיונים חפוזים בוועדת הכספים. הארגונים העותרים סבורים, כי החלטה המשפיעה על ציבור רחב של מעוטי יכולת, אינה יכולה להתקבל בחוק ההסדרים באופן חפוז ותוך התמקדות בשיקולים תקציביים בלבד, מבלי לקחת בחשבון שאלות של זכויות חברתיות ורווחת הפרט. חוק ההסדרים לשנת 2004, שככל הנראה יעבור השבוע, מחדד עוד יותר את הבעיה ואת הפגיעה בהליך הדמוקרטי.
בתשובתם לבג"צ, כללו הארגונים העותרים 5 חוות דעת מקצועיות, המדגימות שיטות שונות לבחינת קיום מינימלי בכבוד. חוות הדעת כולן קובעות בצורה חד-משמעית וברורה, כי הקיצוץ בקצבאות הבטחת ההכנסה מוריד רבבות משפחות אל מתחת לסף המינימום לקיום בכבוד.
המדינה עצמה כבר הגדירה את סף המינימום
מסקירה מאת פרופ' אברהם דורון, שהוגשה כחלק מהתגובה לבג"צ, עולה, כי המדינה עצמה כבר הגדירה בעבר את סף המינימום לקיום בכבוד, וזאת בסתירה לטענותיה המפורשות בבית המשפט. שתי ועדות ציבוריות מטעם המדינה כבר דנו בשאלה זו באורח מקיף וממושך וקבעו, בין היתר, כי על רמת ההכנסה של משפחה בת שני הורים ושני ילדים לעבור סף מינימלי בגובה 40% מהשכר הממוצע במשק.
לאחר כניסת הקיצוץ בקצבאות לתוקף, בסוף חודש יוני האחרון, משפחה כזו נאלצת להתקיים מקצבה של הבטחת הכנסה בגובה של 33% מן השכר הממוצע. מכאן עולה, כי על פי הקריטריונים של המדינה עצמה, רמת הקצבאות יורדת מתחת לסף המינימום.
חוקרי הלמ"ס מציגים שיטה אבסולוטית למדידת קו עוני
זאת ועוד, טיוטת מחקר של חוקרים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציגה שיטה אבסולוטית למדידת קו עוני על-פי סל תצרוכת מינימלי למחיה. רמת הבטחת ההכנסה לאחר הקיצוץ נופלת גם מתחת לסף מינימום זה, כמו גם מתחת לסף, שקבעו חוקרים מהמרכז לצדק חברתי של מכון ון ליר. חוות דעת נוספת, של חוקרים מטעם מרכז אדווה, מצביעה על-כך, שקיומן של משפחות, הנאלצות להסתמך על הקצבה, הינו קיום מינימלי, שכל כולו מתמקד בהישרדות. משמעות הקיצוץ לגביהן הינה אילוץ לבחור בין צורך קיומי אחד למשנהו.
בתגובה לטענת המדינה, כי בג"צ אינו צריך להתערב בסוגיה של הבטחת הכנסה וכי הדבר מצוי בתחום סמכותה שלה, טוענים העותרים כי תפקידו של בית המשפט להציב גבולות חוקתיים לסמכותו של השלטון. המדינה מוגבלת לא רק בפגיעה בזכות הקניין של עשירים, אלא גם בזכויות יסוד של עניים, ובמרכזן הזכות החוקתית לקיום מינימלי בכבוד.
השר אורלב: אכן הדיון על חוק ההסדרים היה חפוז
שר הרווחה, זבולון אורלב, הביע סיפוק מהחלטת בג"צ, המחייבת את המדינה לקיים דיון מעמיק, כדי לקבוע מהם אמצעי המינימום הדרושים למשפחה להתקיים בכבוד. "הממשלה וועדת הכספים לא קיימו עד היום דיון ענייני בסוגיה זו, בגלל החפזון והצורך להעביר את תקציב המדינה וחוק ההסדרים. הצעות האוצר לקיצוץ בקצבאות התקבלו מבלי שנערך דיון על כל המשמעויות של הקיצוץ על השכבות החלשות ועל דמותה של מדינת הרווחה", אמר אורלב.
לדבריו, מן המידע שזורם אליו מביקורים בשטח, מפגישות בלתי אמצעיות בשירותי הרווחה, עם ארגוני חסד ועם חוקרים, מתגלה תמונה קשה של משפחות המתקשות לחיות, עד כדי אי-בטחון תזונתי בעיקר בקרב ילדים.
שר הרווחה זימן את בכירי המוסד לביטוח לאומי, אגף התקציבים באוצר, מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה וכן אנשי מקצוע מהאקדמיה וממערכות הרווחה, על-מנת להגיע להסכמה ולהציג עמדה ממשלתית אחידה בפני בג"צ.
השר אורלב גם פנה ליו"ר ועדת הכספים והציע כי לאור החלטת בג"צ, תחזיר הועדה לדיון מחודש את תיקון החוק, המגדיל את קצבת הילדים למשפחות הזכאיות לגמלת הבטחת הכנסה, כדי לקבל החלטה חדשה ולפעול על-פי הצעת הביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי הציע להגדיל את הקצבה לילדים שלישי, רביעי וחמישי בסכום של 144 ש"ח, אך הממשלה החליטה להגדיל בסכום של 100 ש"ח בלבד ורק לילדים השלישי והרביעי.
בג"צ 366/03, 888/03 עמותת מחוייבות לשלום וצדק חברתי ואח' נ' שר האוצר ואח'
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
