לקראת אישור: הגבלת שכר בכיר בחברה פיננסית

אחרי שנים של עיסוק בשכרם הגבוה באופן לא-מידתי, של בכירי המערכת הפיננסית בישראל, בבנקים, בחברות הביטוח וחברות פיננסיות נוספות, תצביע ככל הנראה בימים הקרובים, ועדת הכספים, על הצעת חוק שתוביל להגבלת שכרם של אותם בכירים.

הצעת החוק קובעת מגבלות על תאגידים פיננסיים המשלמים שכר גבוה במיוחד, מ-3.5 מיליון ש"ח בשנה ומעלה לבעלי התפקידים הבכירים בהן: א. חיוב לקבוע מנגנון פנימי לאישור התקשרות בין בעלי השליטה למנכ"ל, במקרה ששכרו של המנכ"ל עולה על 3.5 מיליון ש"ח. המנגנון אמור לכלול אישור של ועדת תגמול או ועדת ביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית של כלל בעלי המניות; ב. אי-הכרה בהוצאות שכר לצורך ניכוי מס על הסכום המשולם למנכ"ל שהוא מעבר ל-3.5 מיליון ש"ח. אף שכל חברי ועדת הכספים תומכים בעיקרון של הצעת החוק, חלקם דורשים להחמיר אותה ולהוריד את רף השכר המטיל מגבלות על החברות לפחות מ-3.5 מיליון ש"ח. חברי אופוזיציה דורשים להחיל את החוק גם על חברות ציבוריות עקב העובדה ש"הכסף של הציבור נמצא בידיהן".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, הדגיש ש"יש חשיבות רבה בעצם הדיון בהצעת החוק ובאישורה ויש בכך משום אמירה חברתית חשובה, שראוי להגיל את שכרם של הבכירים בחברות במשק. החוק הנוכחי אומנם לא יפתור לגמרי את הבעיה, אך רצוי מאוד לאמץ אותו, כיוון שיש כאן אמירה חשובה וקביעה של מגבלות על התקשרויות חוזיות לא ראויות בנושא שכר בכירים בחברות פיננסיות. הפער בין הבכירים ליתר הציבור בלתי נסבל. אין בעיה שיהיו עשירים, אך לא ייתכן שיהיו פערים כל-כך קיצוניים בין הבכירים שמשתכרים מיליוני שקלים בשנה לעובד ממוצע ובוודאי למשתכרים שכר מינימום".

גפני הביע הבנה לכוונת האופוזיציה להחמיר את מה שהממשלה הביאה בהצעת החוק, אך אנחנו בעד ההצעה, כי רואים בכך צעד חיובי מבחינת העניין. יש לאשר את ההצעה, כי זהו צעד ראשון בכיוון הנכון.

נציג הייעוץ המשפטי במשרד האוצר, ברוך לוברט, ציין כי המטרה לקבוע מגבלות "עקב החשיפה של הציבור להשלכות הפעילות של הגופים הפיננסיים". לוברט הסביר, כי עמדת האוצר הינה שמעדיפים להשאיר את התקרה המקורית הקבועה בחוק: 3.5 מיליון ₪. זה מבוסס על מה שנהוג בחו"ל; היקף של 1 מיליון דולר וזו העמדה הממשלתית בנושא".

ח"כ זהבה גלאון (מר"צ): "ההצעה כפי שהיא לא סבירה ולא הגיונית. מתוך 65 מקבלי השכר הגבוה בגופים המוסדיים החוק החדש יחול על 27 בכירים בלבד ו- 38 ימשיכו לקבל שכר גבוה מאוד. כלומר הרף הזה של 3.5 מיליון ₪ לא אפקטיבי ומאפשר ל-38 בכירים להמשיך לקבל שכר מופקע של מעל 1.5 מיליון ש"ח וכד'. צריך להחיל את זה על כל החברות הציבוריות במשק, בהן עוסקים בכסף ובמשאבים של הציבור". גלאון חילקה לחברי הוועדה טבלה שהכינה המציגה את שכרם של חמשת הבכירים ב-13 תאגידים פיננסיים וסה"כ: 65 בכירים, שכאמור לדבריה, החוק יחול רק על 27 מהם.

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "עקרונית, אנחנו בעד המהלך הזה אך צריך לעשות אותו בצורה רצינית. נקודת ההתייחסות ל-1 מיליון ₪ בארה"ב זה כמו 600 אלף דולר בישראל, כי התוצר לנפש בישראל הוא 60% מאשר בארה"ב ולכן נקודת ההתייחסות הזו לא רלוונטית. כלומר 2.33 מיליון ש"ח. אם לא ללכת לכיוון אחר שכל מי שמשלם משכורת מעל 3.5 מיליון ש"ח ישלם מס מוגדל החל מסף של 2.5 מיליון ש"ח, כלומר כבר מהשקל הראשון. שיהיה מס מרתיע. או שאי הכרה בזיכוי תתחיל כבר ב-2.5 מיליון ש"ח".

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "התשובה לפיה הולכים לפי הדגם האמריקני מעוותת לחלוטין, כי אכן לא ניתן להשוות דולר לשקל ישראלי ושווקי ההון האמריקני והישראלי לא דומים. בארץ כ-15 קבוצות שיושבות בדירקטוריונים איש של רעהו ומאשרות שכר איש של רעהו ולכן לא ניתן לגזור כלל ממה שקורה במשק האמריקני למשק הישראלי. בסה"כ לא מדובר בהגבלת שכר אלא בהטבת מס שולית. ויש להכליל על כלל החברות הציבוריות כי הכסף של הציבור שם. אנחנו לא רוצים להגביל את השכר, החברה יכולה לשלם כמה שהיא רוצה אך תדע שהיא תשלם על-כך בקבלת פחות זיכוי".

ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני): "הבעיה בחוק הזה היא גם בחקיקה על האינדיבידואל. אם יש אנשים שמשלמים להם מעל 4 מיליון ש"ח שתהיה להם מדרגת מס מיוחדת, 'רובריקת' מיסוי חדשה, עוד מדרגת שכר. מי שייצר ערך למשקיעים, נתגמל אותו אך שום מנכ"ל לא עושה את הביצועים שעושה לבד ואם יש תגמול, אזי שגם עובדי החברה יקבלו תגמול, כמובן ברמה סבירה. המנכ"ל יקבל יותר אך גם שאר עובדי החברה ייהנו מכך".

נציג לשכת רואי החשבון, ג'ק בלנגה הביע התנגדות לאופן שבו החוק מנוסח ואמר: "מענישים לא את הנהלת החברה אלא את מחזיקי המניות. אנחנו מתנגדים לחוק כי הוא לא נכון. המס לא מוטל על העובד אלא על הציבור. כמו-כן, לא מבטלים חברות ארנק, ימשיכו להחזיק שם כספים".

מי שציין שהחוק כפי שהוא ראוי לאישור וכי אין להחמיר בו יתר על המידה היה יועץ משפטי ברשות ניירות ערך, אמיר וסרמן: "הגבלות השכר בישראל מחמירות ובסוף לא יתאגדו בישראל. כרשות חושבים שלא נכון להרחיב את המגבלות הללו לכלל בחברות הציבוריות".

היו"ר גפני הודיע שההצבעה על החוק תתקיים בימים הקרובים ושב וקרא לחברי הכנסת לתמוך בהצעה. כן קרא לנציגי הממשלה, לשקול בחיוב את הערות חברי הוועדה בטרם יקיים את ההצבעה על החוק.