יפצה על רצח למרות אי-שפיות

אדם שרצח את אמו חויב לפצות את עזבונה ב-1.8 מיליון שקל, למרות שנקבע שלא היה אחראי למעשיו בזמן הרצח והוא מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי.

הרצח בוצע בשנת 2009, כאשר הרוצח דקר את אמו 66 פעמים ולאחר מכן ניסה לרצוח את אחיו. הוא הודה במעשיו, אך נקבע כאמור שלא היה אחראי למעשיו ומאז הוא מאושפז בבית החולים שער מנשה. האח האחר הוכרז כיורש יחיד והוא תבע פיצוי של 9 מיליון שקל על נזקי הרצח.

שופט בית המשפט למשפחה בפתח תקוה, בנימין יזרעאלי, קבע בספטמבר שעבר, כי הרוצח חייב בנזיקין למרות העדר חבותו הפלילית. הוא מסתמך על פסיקת בית המשפט העליון, לפיה יינתן פטור רק אם לא הייתה לנתבע שליטה פיזית על פעולותיו. השופטת מרים נאור נימקה בזמנו פסיקה זו:

"אכן עניינם של הפגועים בנפשם מצדיק חמלה ויש חשיבות רבה להשתלבותם בחברה. אולם בבחירה בין עניינו של חולה הנפש לבין הנפגע התמים יד האחרון, אף לדעתי, על העליונה. הכרה באחריות גם תעורר שמירה טובה יותר על חולי נפש מצד קרוביהם".

בשלב השני של הדיון, קבע יזרעאלי (20.1.16) את סכום הפיצוי. האח היורש צמצם את תביעתו ל-4 מיליון שקל, אך תחשיביו של יזרעאלי הובילו אותו לקבוע פיצוי של 2.4 מיליון שקל. הוא החליט להפחית 25% מסכום זה משיקולי צדק, לנוכח העובדה שהכנסתו היחידה של הרוצח היא קצבת נכות מהביטוח הלאומי בסך 2,400 שקל, מתוכם מועברים 2,000 שקל לבית החולים ונותרים ברשותו 400 שקל.

לדברי יזרעאלי, "מאחר שנקבע כי הנתבע אינו זכאי לרשת את אמו, ולאור הכנסת הנתבע כיום, נראה כי לא יהיה זה צודק לחייבו במלוא הפיצוי, שכן נראה שישנו קושי אוביקטיבי שהנתבע ישלם או יעמוד בתשלום וכי בחיוב הנתבע במלוא הפיצוי תישלל מהנתבע כל אפשרות לשיקום בעתיד ולהשתלבות בקהילה, במידה ואכן יבוא יום והנתבע ישוחרר מבית החולים הפסיכיאטרי". הרוצח חויב גם בתשלום הוצאות בסך 360,000 שקל.