חברה ישראלית שמניותיה נסחרות רק בחו"ל, אינה צריכה לוודא את זהותו של כל בעל מניה כדי לבדוק שהוא נמנה על "הרוב הבלתי-נגוע" לצורך אישור עסקות בעלי עניין. כך קובע לראשונה (23.2.16) שופט בית המשפט המחוזי מרכז, פרופ'
עופר גרוסקופף.
השאלה התעוררה בעניינה של חברת התרופות תרו, הרשומה בישראל ואשר מניותיה נסחרות רק בבורסה בניו-יורק. בעלי מניות מיעוט בחברה -קרנות ובית השקעות אמריקניים - יצאו נגד החלטות שהתקבלו ביוזמת בעלת השליטה בתרו, החבברה ההודית סאן פרמצבטיקה. לגישתן, לא הושג הרוב הדרוש שכן אין ביטחון שלא הצביעו בעדן בעלי מניות "נגועים".
הבעיה שעמדה בפני גרוסקופף נבעה מן הסתירה שבין שתי מערכות חוקים. חוק החברות הישראלי מחייב לוודא את זהותו של כל בעל מניות בעת הצבעתו באסיפה הכללית, ואילו תקנות הבורסה בניו-יורק מאפשרות למחזיקי המניות להישאר אנונימיים ודי בכך שהם יצהירו בטופס ההצבעה שאינם בעלי עניין בהצעה שעל הפרק.
גרוסקופף דחה את טענת בעלי מניות המיעוט, לפיה מאחר שמדובר בחברה ישראלית - נוהלי ההצבעה חייבים להיות לפי חוק החברות הישראלית. הוא אומר, כי המחוקק הכיר בכך שייתכנו נהלים אחרים כאשר החברה הישראלית נסחרת בחו"ל, אפשר לנהוג לפיהם ואין לפעול בדקדקנות-יתר שתמנע הנפקות של חברות ישראליות בחו"ל.
טענתם העיקרית של בעלי מניות המיעוט הייתה, שהחברה אינה יכולה לוודא את העדרו של עניין אישי בלא שתדע מיהו בעל המניות. גרוסקופף אומר, שלטענה זו יש מספר חולשות: גם הזדהות אינה מבטיחה פיקוח על העדר עניין אישי, החברה אינה אחראית לפקח על נכונות ההצבעה, דיווח שקרי הוא עבירה פלילית ולכן קיים גורם הרתעה, וקבלת גישתם של המבקשים תטיל על החברה עלויות ניכרות. עוד הוא מביע את החשש, שחובת הזדהות תאפשר לבעלי מניות מיעוט לסחוט את החברה תמורת הסכמתם להצעות שעל הפרק.
גרוסקופף קבע, כי מכאן ולהבא על תרו לוודא, שבכל טופס הצבעה הנוגעים להחלטות הדורשות אישור ברוב מיוחס, יהיה על המצביע לאשר פוזיטיבית - על-ידי סימון ברובריקה מתאימה - שהוא איננו בעל עניין אישי. הימנעות ממילוי הרובריקה תפורש כקיומו של עניין שכזה. את בעלי מניות המיעוט ייצגו עוה"ד אורן שנקר, שרון קלינמן וגיא כהן, ואת תרו - רלי לשם, לירן בר-שלום וגדעון אבן-אור.
