פרשת מרמה בצמרת ארגון ביטחוני נחשפה (יום ה', 3.3.16), כאשר ראש ענף לשעבר באותו ארגון נשלחה ל-200 שעות שירות לתועלת הציבור. גזר הדין מגלה, כי הנאשמת מעלה בכספי הארגון בהיקף ניכר - בידיעת הממונים עליה ולעיתים אף על-פי הוראתם, אך למרות זאת הללו לא הועמדו לדין.

הנאשמת והממונים עליה ביצעו בשנים 2011-2009 שורה של מעשי מרמה בכספי הארגון, כדי לזרז ולקדם פרויקטים בתחומי המחשוב שביצעו עבורו חברות חיצוניות. מעשי המרמה אפשרו לנאשמת, שניהלה את הפרויקט, לרכוש ציוד ושירותים שלא אושרו, או שאושרו תחת מגבלות תקציביות או תחת מגבלות סיווג שאפשרו להעסיק בפרויקטים אלו רק עובדים מסוימים של החברות החיצוניות.

מעשי המרמה אפשרו לחברות לקבל כספים שלא אושרו במסגרת החוזים שלהן עם הארגון, בין היתר באמצעות חשבוניות מנופחות שלא שיקפו את העבודה האמיתית שביצעו. בין היתר, הוצגו לאגף הכספים של הארגון חשבוניות ב-300,000 שקל שהתיימרו להיות תמורת עבודת ייעוץ שביצעה אחת החברות, בעוד שבפועל היה זה תשלום לכיסוי רכש עודף ממנה. הנאשמת והממונה עליה החליטו לרמות את אגף הכספים ולהשתמש בעודף שנותר בתקציב הייעוץ למימון הרכש שלא היה לו מימון.


מיליון שקל לשנה הבאה


עוד הודתה הנאשמת, כי לקראת סוף 2010 היא הבחינה בעודף צפוי של מיליון שקל בתקציב הפרויקט. על-מנת שהכסף לא יחזור לקופת הארגון אלא ישמש להמשך מימון הפרויקט בשנה הבאה, קיבלו הנאשמת והממונה עליה מהחברה החיצוניות חשבוניות מנופחות ודוחות נוכחות כוזבים, אשר התיימרו לשקף עבודה שבוצעה בשנת 2010. בצורה כזו הועברו אותם מיליון שקלים לחברה החיצונית, שסיפקה את העבודה בפועל רק לאחר מכן.

בשנת 2011 העבירה הנאשמת במרמה לאחת החברות 200,000 שקל מתוך תקציב הייעוץ, כדי לממן שליש מן החריגה שנוצרה בתקציב הבינוי של הפרויקט. הדבר נעשה שוב באמצעות חשבוניות מנופחות ודוחות נוכחות כוזבים שהתיימרו לשקף עבודת ייעוץ. מרמה נוספת הייתה רישומם של יועצים חיצוניים בעלי סיווג מתאים כמי שנתנו לארגון שירות, בעוד שבפועל הוא ניתן בידי יועצים נעדרי הסיווג; סכום מרמה זה אינו ידוע.

הנאשמת הודתה והורשעה בשלוש עבירות של מרמה והפרת אמונים, והצדדים ביקשו לגזור עליה חודשיים עבודות שירות וקנס של 5,000 שקל. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ירון לוי, סירב לאשר את ההסדר וגזר עליה כאמור רק 200 שעות של"צ, בעיקר משום שיתר המעורבים קיבלו עונשים קלים בהרבה.


נימוק לא נכון של המדינה


סגן ראש האגף, שהיה בכיר מן הנאשמת בשתי דרגות, נקנס ב-50,000 שקל ונדון לשישה חודשי מאסר על תנאי. ראש האגף - שדרגתו מקבילה לאלוף בצה"ל - הועמד לדין משמעתי וננזף, בנימוק שהוא נושא רק באחריות כמנהל ולא נטל חלקי מעשי במעשי התרמית. אולם לוי מציין שעל-פי כתב האישום המוסכם שהוגש לו - ראש האגף נטל חלק פעיל במעשים ואף הנחה את הנאשמת לבצע אותם.

המפקדת של הנאשמת, שהייתה הממונה הישירה עליה, אמורה לעמוד לדין משמעתי ולשלם קנס של 29,200 שקל. לדברי לוי, המפקדת הייתה שותפה עיקרית במעשיה של הנאשמת מתחילתם, ואף ביצעה פעולות נוספות שלא יוחסו לנאשמת. ואילו עובד באחת החברות החיצוניות, לו היה חלק מרכזי במעשי המרמה, נדון רק ל-200 שעות של"צ.

לוי מוסיף, כי אין חולק שמעשיה של הנאשמת לא נעשו לטובתה האישית אלא לקידום ענייניו של הארגון, ולא היו נגועים בשחיתות או בבזבוז כספי ציבור. זאת, לצד החומרה שיש לייחס לכך שהמעשים נעשו בצורה שיטתית, במשך שנתיים, בידי קבוצה של מעורבים, בהיקפים כספיים משמעותיים ותוך מעילה באמון שניתן בנאשמת.


"פגיעה מהותית בעקרון השוויון"


לוי קובע: "בנסיבותיה הייחודיות של הפרשה - ובעיקר קולתם המופלגת של העונשים שנגזרו על מעורבים אחרים בפרשה, ובמיוחד הממונים על הנאשמת בארגון - אימוץ הסדר הטיעון יפגע בתחושת הצדק וההגינות, ובעקרון אחידות הענישה, שנועד להבטיח שוויון בפני החוק, למנוע שרירות בענישה, ולהסיר כל חשש של הקלה עם הבכירים, ומיצוי הדין עם הזוטרים, אך בשל בכירותם ולא בשל חלקם במעשים, ולפיכך החלטתי שלא לכבד את הסדר הטיעון".

לדברי לוי, אין ספק שמדובר בהתנהלות פסולה שיש לעקור מן השורש, במיוחד לנוכח העובדה שהיא הייתה התנהלות ארגונית מקובלת, לפחות באותו אגף של הארגון. אולם הדרך לעשות זאת אינה על-ידי הקלה עם הבכירים והכבדה על הנאשמת, תוך פגיעה מהותית בעקרון השוויון בפני החוק. בהקשר זה יפים דברי התלמוד הבבלי: "אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר", מוסיף לוי.

"בית המשפט אינו יכול להתעלם מזעקת הנאשמת בדבר אפלייתה לרעה ביחס לממונים, ומהתחושה שהסדר הטיעון משקף את מגבלות יכולת המיקוח של הנאשמת, יותר מאשר את חלקה האמיתי בפרשה", קובע לוי. "אכיפת החוק, במיוחד בתוככי ארגון ביטחוני, שהנעשה בו רחוק בדרך כלל מעין הציבור, היא אינטרס ציבורי ממעלה ראשונה. אך אכיפה חלקית, ומיצוי חומרת הדין עם הזוטר, תוך נקיטת יד קלה בעניינו של הבכיר - נזקה לאמון הציבור במערכת המשפט, עלול להיות רב מאי-אכיפה בכלל".