"הזנחה שיטתית של טיפות החלב"

אוכלוסיית ישראל גדלה - אך איתה לא גדלה כמות אחיות טיפת החלב: מצבן של תחנות טיפות החלב נידון (יום ג', 8.3.16) בפעם השלישית בוועדה לביקורת המדינה. למרות המעקב והישיבות החוזרות - לא ניכר שיפור במצב בשטח. יושב-ראש הוועדה, ח"כ קארין אלהרר, אמרה כי היא "מאוכזבת קשות ועמוקות מהתנהלות משרד הבריאות, שמזניח באפן שיטתי את טיפות החלב. הקימו צוות בעניין - שכלל לא התחיל בעבודתו, ואפילו את הקיים לא מצליחים לשמר. היה עליהם לפנות בזמן לאוצר כדי לחדש תמריצים לאחיות אלו - ובגלל המתנה רשלנית - אחיות אלו עזבו". אלהרר האשימה כי במקום להחליט אם רוצים לשאת באחריות למערך טיפות החלב או להעבירו כמות-שהוא לקופות-החולים - משרד הבריאות כלל לא החליט בעניין.

בנתונים שהגיעו לדיון, נראה כי נוספו 10 חיסונים חדשים וקצב הילודה גדל בכל שנה, אך מספר האחיות לא גדל. הנוהל של משרד הבריאות משנת 2007 קובע כי אחות אחת תהיה על כל 375 פעוטות ו- 100 תינוקות ו- 50 נשים בהריון. בפועל, ברחובות אחות אחת אחראית על 660 פעוטות ו- 132 תינוקות. בירושלים 714 פעוטות ו- 126 תינוקות. בפתח תקוה המצב הגרוע ביותר, שם 1043 פעוטות לאחות ו- 193 תינוקות לאחות אחת.

"אין מערכת מיחשוב ללא תקלות"

לדברי גדעון דוקוב, תחקירן "מקור ראשון", שפרסם תחקיר מקיף בעניין, ניכרות בעיות מיחשוב קשות, כאשר נתונים שהוקלדו - לא נקלטו ולא נשמרים בתיק התינוק, ונמצא חוסר-התאמה מתמשך בין הנתונים הידניים - לנתוני המערכת הממוחשבת. לדבריו, עובדים במערכת הבריאות מפחדים לדבר על הבעיות, כולל לא להציף את הבעיות כלפי הממונים עליהם.

מרים יוספין, מנהלת פיתוח במשרד, השיבה כי כאלפיים אחיות פועלות בכ-500 תחנות בכל הארץ, נערך שדרוג ואיחוד של כל מערכות המיחשוב, ללא טעויות וללא איבוד נתונים. לדבריה, בשנת 2015 נרשמו כאלפיים תקלות בידי כאלפיים אחיות המשתמשות במערכת מדי יום. "אין מערכת מיחשוב ללא תקלות, והמערכת החדשה מחייבת שמירה פעילה של נתונים חדשים - ע"י האחות המשתמשת", אמרה.

הד"ר בועז לב, נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, הודה במחסור באחיות ובבעיות תשתית, "אך אנו בתהליך שיפור אדיר במיחשוב ומצבנו טוב ממרבית מדינות העולם. בבדיקה, מתוך אלף מטופלים נמצאו ארבע טעויות הקלדה ללא משמעות רפואית, וטענות 'מקור ראשון' הם השמצה פרועה חסרת-בסיס. האחריות לטיפות החלב היא של משרד הבריאות, וחובתינו לדאוג שכל המפעילים עובדים בתקן גבוה".

לדברי אוסמה סעדי (הרשימה המשותפת) אין מספיק תחנות ואחיות בתחנות שבמגזר הערבי, גם בגלל הקושי להתקבל ללימודי סיעוד, ואילו שולי מועלם (הבית היהודי) התריעה כי "החלוקה של ארבעה גופים מפעילים היא שורש הבעיה של טיפות החלב. תשתית לא ראויה, חוסר הנגשה לעגלות-ילדים, מחסור באחיות, ובעיות במיחשוב מחייבות טיפול-שורש".

לפי רחל עזריה (כולנו) "סדרי העדיפויות של משרד הבריאות מקדמים מיכשור רפואי חדש על פני תוספת אחיות למערך המניעה". הד"ר חגי לוין, נציג ההסתדרות הרפואית קרא לתוכנית חרום לאומית לקיצור תורים בטיפות חלב.

ח"כ אלהרר סיכמה ואמרה: "העובדה כי משרד הבריאות מתעלם לחלוטין מטיפות החלב ולא מטפל בכשלים צפו כבר בדיון הקודם היא מדאיגה. משרד הבריאות חייב להחליט. או שתעשה רפורמה מסודרת ומעמיקה בנושא טיפות החלב, או שיעבירו אותם תחת קופות החולים. מצב הביניים הזה פוגע באזרחים ובבריאות ילדינו. טיפות החלב מעניקות טיפול מונע וכמו שזה נראה כרגע נדרש שינוי משמעותי כדי שילדי ישראל יקבלו טיפול הולם".