הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור קיימה (יום ד', 9.3.16) דיון בנושא "משק המים בישראל: פגמים בשקיפות ושיתוף הציבור בניהול משק המים וההשלכות הסביבתיות והחברתיות לכך".
יושב-ראש הוועדה, ח"כ
סתיו שפיר, אמרה בדיון: "מים הם משאב ציבורי, אשר החוק קבוע במפורש כי אין עליהם בעלות פרטית, אלא לכל היותר רישיון. גם אחרי שורה של ועדות חקירה שפעלו בנושא וטענו שישנה אי-שקיפות רבה בהתנהלות משק המים, מצב השקיפות ושיתוף הציבור לא השתפר, החל מוועדות שאינן פתוחות לציבור ומכריעות על מקומות קידוח, דרך בחירת הנחלים שישמשו להפקת המים, החלטות על שיקום, ועד להרכב מועצת רשות המים עצמה, ואי פרסום של פרוטוקולים כנדרש ובזמן - שמשמעו היעדר פיקוח".
פרופ' איתי פישהנדלר מהאוניברסיטה העברית, החוקר את התחום כבר עשרים שנה, הוסיף והסביר ש״משבר המים הוא לא תוצר של שינוי אקלים ובצורת בלבד, אלא תוצאה של ניהול כושל. שקיפות ומעורבות ציבורית בניהול משק המים הן לא רק זכות בסיסית של הציבור ל
חופש המידע, אלא גם נדרשת גם כדי לשפר את התפקוד בניהול המים". פישהנדלר הדגיש מספר בעיות שלטענתו משאירות את ישראל 20 שנה אחורה לעומת מדינות ה-
OECD: אי-פרסום פרוטוקולים של רשות המים, היעדרות נציגים ציבוריים במועצת רשות המים, אי-הקמת מועצה ציבורית, ובעיה בתהליך השימועים.
נציגי החברה האזרחית, ובהם עו"ד יותם שלמה, מנהל הקליניקה למדיניות סביבתית באוניברסיטת בר-אילן, סיפרו לוועדה על בעיות ועיכובים בקבלת מידע, או קבלת מידע לא עדכני מגופי הממשלה, כגון המשרד להגנת הסביבה ורשות המים.
עו"ד חנה פרנקל, היועצת המשפטית של רשות המים, אמרה: "שקיפות היא ערך עליון לרשות וכן, על-פי חוק, מפורסמים מדי שנה מספר דוחות מאוד מפורטים, בהם מוצגת כל תוכנית העבודה של משק המים, גם בהיבט הכלכלי, גם בהיבט התפעולי וגם בנושא טיפול בזיהום״.
לשאלת יו"ר הוועדה על כך שגם נציג הציבור במועצת רשות המים ממונה ע"י השר, השיבה עו"ד פרנקל כי ״אין לנציג הציבור מחויבות לשר והמינויים הם על בסיס מקצועי, וזו הסיבה שיושבים במועצה פרופסורים".
ד"ר יובל ארבל מארגון צלול סיפר כי לא ניתנת האפשרות להופיע מול כל המועצה, אלא רק להיפגש עם אחד או שניים בנפרד". עו"ד פרנקל אמרה כי "נהלי פניות הציבור מפורסמים באתר האינטרנט של הרשות. אין אחד שפונה למועצה ואנו לא משיבים, אנו לא מפעילים סינון כלשהו ומי שרוצה יכול להגיע למדור פניות הציבור".
פרנקל ציינה את התנגדותה לפרסום פרוטוקולים מלאים, ואמרה ש״אין לרשות חובה לפרסם פרוטוקולים, שהם כלי עזר בקבלת החלטות״ והוסיפה ״יש גם היבטים של הגנת הפרטיות, גם מידע עסקי שאסור לפרסם, וגם נוחות עבודה״.
על הטענה לכך שאין נציגות למשרד הבריאות במועצת רשות המים, השיב יחזקאל ליפשיץ, סמנכ״ל במשרד התשתיות האנרגיה ומים, ש״יש הרבה מאוד גופים שרוצים להיכנס למועצה וצריך למצוא את האיזון הנכון. תיקון החוק נמצא על הפרק, אך עדיין אין תוכנית עבודה״.
בסיום הדיון דרשה יו״ר הוועדה מרשות המים לפרסם פרוטוקולים מלאים של ישיבותיה וישיבות הוועדות. יו"ר הוועדה הדגישה שיש לקבוע תאריכים להקמת המועצה הציבורית של רשות המים והכנסת נציג ממשרד הבריאות למועצת רשות המים. יו"ר הוועדה הוסיפה כי הוועדה תקיים בנושא דיון המשך בכדי לראות את התקדמות הטיפול בדברים.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
