הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז תל אביב אישרה להפקדה את תוכניתה של קבוצת עזריאלי לבנות בתל אביב את המגדל הגבוה ביותר במדינה, בן 85 קומות. המגדל ייבנה בסמוך ל
קניון עזריאלי ולמגדלי המשרדים שלו, על מגרש בן 40 דונם, שעליו עומד בית
ידיעות אחרונות. עזריאלי קנתה את המגרש במאי 2013 מקבוצת
ארנון מוזס ב-374 מיליון שקל, העיתון עבר באחרונה לראשון לציון, והבניין בתל אביב ייהרס כדי לפנות מקום למגדל.
על-פי התוכנית, מיועדות 40 הקומות התחתונות של המגדל למשרדים. מעליהן יהיו 42 קומות למגורים בשני מסלולים: בית דיור מוגן בן 200 יחידות, ומעליו 300 דירות קטנות ובינוניות. יהיה זה בית הדיור החמישי של קבוצת עזריאלי. קומת הקרקע מיועדת לצורכי ציבור, שטרם נקבעו סופית, וכן יהיו קומות טכניות.
השטח הבנוי העיקרי יהיה 112,000 מ"ר, ועוד שטחי שירות כמקובל. מכאן עולה, שכל קומה תהיה בת כ-1,300 מ"ר שטח עיקרי, כאשר שטח הקומה ברוטו יגיע לכ-1,500 מ"ר, ואולי יותר.
על-פי התוכנית, לא ייבנה במקום חניון תת-קרקעי לרכב ובעלי הרכב ישתמשו בחניון הקיים מתחת למרכז. הוועדה המחוזית מסבירה, שלמקום מגיעים קווי אוטובוס רבים, בסמוך יש תחנה של
רכבת ישראל, והולכת ונבנית תחנת ארלוזורוב של הרכבת הקלה. מצד שני, יהיה במקום חניון לאופנים ולאופנועים. אי-הקמת החניון היא במסגרת מדיניות העירייה להמעיט בבניית חניונים, כדי לשכנע את הציבור לנוע בתוך תל אביב בתחבורה ציבורית.
הפרויקט נקרא "הרחבת קניון עזריאלי", משום שהוא כולל גם מרכיבים משותפים למגדל ולקניון: הרחבת המדרכות, שבילי אופנים, תוספת חנויות ובתי קפה ושידרוג קומת הלובי של הקניון. האדריכל הוא משה צור.
מגדל עזריאלי יטול ממגדל
משה אביב, בצומת עלית, את התואר "המגדל הגבוה במדינה". מגדל משה אביב הוא בן 70 קומות (הקומה ה-70 היא קומת גג, המשמשת כמנחת מסוקים). גם הוא נבנה על-פי העיקרון שרוב הקומות מיועדות למשרדים, ובקומות העליונות נבנו דירות יוקרה.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
