בהתנהלותו של משרד הביטחון בתחום איוש משרות בכירות התגלו ליקויים חמורים, המחייבים את הידוק הפיקוח של נציבות שירות המדינה ונקיטת אמצעים מתאימים, עד כדי ביטול מינויים לקויים. זוהי מסקנתו (יום ב', 28.3.16) של מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדוח השנתי שלו על מערכת הביטחון.

בשנת 2004 יזמו נציבות שירות המדינה ומשרד הביטחון עבודת מטה שמטרתה לבחון את רשימת המשרות שהופטרו בעבר מחובת קיום מכרז פומבי. במועד סיום הביקורת, ספטמבר 2015, עבודה זו טרם הסתיימה והפטור הרחב עדיין תקף. בשל כך, משרד הביטחון ממשיך לאייש משרות רבות ללא הליך חלופי מעוגן בכתב. דוגמה בולטת לאיוש משרה ללא הליך חלופי מעוגן בכתב היא ההליך לאיוש משרת ראש האגף לייצוא ביטחוני בשנת 2014, שבו מנכ"ל המשרד, דן הראל, קיבל לבדו את ההחלטה מי ימונה לתפקיד - מישל בן-ברוך. הליך זה התנהל ללא השקיפות הדרושה, ועל כן לא ניתן היה לקיים עליו בקרה.

משרות במשלחות משרד הביטחון בחו"ל פטורות מחובת מכרז פומבי; ההליך לבחירה ולאישור של עובדי משרד הביטחון לשירות ארוך בחו"ל נעשה על-פי הוראת המשרד. בהוראה ישנם סעיפים שאינם עולים בקנה אחד עם נורמות ציבוריות של שקיפות ואוביקטיביות: הן מאוישות בידי אדם אחד (מנכ"ל המשרד) לאחר שמוגשת לו חוות דעת של ועדה ממליצה, ובאיוש משרות בכירות (ראשי משלחות) - אף בלעדיה.


בכירים מונו בניגוד לנהלים


על משרתי קבע המועמדים לקליטה במשרד הביטחון לעמוד בפני ועדת בוחנים בהרכב של מכרז פומבי. בחינה של הליך העברתם של 21 משרתי קבע - כמחצית מאלה שנקלטו למשרד הביטחון לפי נוהל זה בשנים 2014-2012 - העלתה, שאף לא אחד מהמועמדים עמד בפני ועדה כזו. בבחינת הליכי איוש של שלוש משרות בכירות (ראש משלחת משרד הביטחון באירופה, סמנכ"ל וראש אגף הנדסה ובינוי וסגן בכיר לראש גית"ם [גוף ייעודי לתכנון משולב] וראש היחידה לתכנון משולב) נמצאו ליקויים מהותיים בהתנהלות משרד הביטחון, אשר פעל בניגוד להוראות התקשי"ר ולעקרונות של אוביקטיביות, שוויוניות ושקיפות.

בנוגע לסגן ראש גית"ם נאמר בדוח, כי התנהלותו של המשנה למנכ"ל המשרד, רוני מורנו, מעלה ספק האם הייתה כוונה לנהל מכרז של ממש, או שמא המכרז רק היה כסות לבחירה שנקבעה מראש. שפירא מסכם לגבי משרות אלו: התנהלות המשרד מעלה "חשש לפגיעה באמון הציבור בכלל ובאמון עובדי משרד הביטחון בפרט".

נמצאו מספר מכרזים שבהם נתנו חברי ועדות הבוחנים ציונים במרכיבים אוביקטיביים של השכלה וניסיון באופן שלא תאם כלל את נתוני המועמד בפועל. כמו-כן נמצאו מכרזים שבהם היו פערים גדולים בין ציונים שנתנו חברי ועדה שונים בוועדת הבוחנים במרכיבים אלה לאותו מועמד, בלי שהנימוקים לכך פורטו בפרוטוקול כנדרש.


שוב: חשש לאפליית נשים


באחד המכרזים עולה חשש של ממש לאפליה מגדרית, כאשר לא נבחרה המועמדת שדורגה במקום הראשון. ועדת הבוחנים בחרה את המועמד שדורג שני, על-אף שכל חברי ועדת הבוחנים העניקו למועמדת שדורגה ראשונה ציונים גבוהים יותר או שווים לאלה של המועמד שדורג שני, בלי שהדבר נומק כראוי בפרוטוקול. יתרה מכך: ועדת הבוחנים גם לא הפעילה העדפה מתקנת. היא אומנם ציינה, כי למועמד יתרון במסגרת ניסיונו התעסוקתי, אך ניסיון זה כלל לא הוגדר בדרישות הסף למשרה. ההערה בדבר היתרון של המועמד עלתה רק בשלב הסופי של המכרז, והיא אף לא קיבלה ביטוי בציונים שנתנו חברי הוועדה למועמדים ברכיב זה. המבקר מעיר, כי גם בביקורת הקודמת עלה חשש לאפליית נשים.

בסיכום הדוח, מציין משרד מבקר המדינה לטובה את הצעדים שנקט משרד הביטחון בעקבות הביקורת הקודמת. עם זאת, הוא מדגיש, גם במסגרת ביקורת זו נמצאו ליקויים, חלקם חמורים, בהתנהלות גורמים במשרד הביטחון ובנציבות שירות המדינה, הן במסגרת איוש משרות בדרך של מכרז והן במסגרת ההליכים החלופיים. הליקויים הללו משקפים אי-הקפדה על עקרונות יסוד של אוביקטיביות, שוויוניות ושקיפות באיוש המשרות ובמקרים מסוימים גם אי-הקפדה על הוראות התקשי"ר.

שפירא אומר: "מבקר המדינה רואה בחומרה את הליקויים המהותיים שצוינו בביקורת זו בנוגע להליכים לאיוש המשרות הבכירות במשרד הביטחון. לדעת מבקר המדינה, ליקויים מהותיים אלה מחייבים נקיטת צעדים על-ידי נציב שירות המדינה להידוק הפיקוח והבקרה על הליכי איוש משרות במשרד הביטחון.

"יש לראות בביקורת זו התראה ותמרור לעתיד, ועל משרד הביטחון ועל נציבות שירות המדינה ליתן דעתם לליקויים אלה ולהשלכותיהם, ולפעול ביתר שאת לתיקונם. הישנותם של מקרים דומים בעתיד תוביל להמלצה מפורשת של מבקר המדינה על נקיטת צעדים משמעותיים ואופרטיביים, עד כדי ביטול המינויים שבהם יתגלו ליקויים".